מלחמת ירושה סוערת במאות מיליונים: עיזבון שמואל ענב נגד הקרנות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי בירושלים דן לאחרונה בסכסוך רחב סביב עיזבונו של שמואל ענב. ההליך נולד מתביעה שהגיש מנהל העיזבון נגד הקרן שליד מדרשת ארץ ישראל בע"מ, הקרן לגאולת קרקע שליד מדרשת ארץ ישראל קדומים ע"ר, והקרן לגאולת קרקע תכנון ופיתוח ישובים בע"מ. התביעה ביקשה להצהיר כי ההתקשרויות אינן תקפות. אלא שהתיק, שהוגדר כפשוט, התגלגל לשלוש תביעות שכנגד ולמאות מסמכים.

השופטת תמר בר-אשר קבעה בהחלטתה כי בחינת כלל ההליכים שהוגשו במסגרת התביעה מעלה תמונה עגומה חריגה וקיצונית. תביעה שלכאורה החלה כתביעה פשוטה יחסית למתן סעדים הצהרתיים התגלגלה ל־3 תביעות שכנגד, עד שנוצר הליך מסורבל באופן קיצוני שאין אפשרות לקדם אותו. היא התריעה מפני ניצול לרעה של האפשרות להגשת תביעות שכנגד.

בכתב התביעה נטען כי ענב רכש קרקעות באזור יהודה ושומרון טרם פטירתו באוגוסט 2018. מאחר שהדין הירדני מחייב רישום מקרקעין רק על שם אזרח ירדן, נרשמו הקרקעות באמצעות החברה הירדנית הנתבעת. העיזבון טען כי 3 הנתבעות פעלו כנאמנות מטעמו וסירבו להעביר את הנכסים לידיו לאחר שהודיע על סיום הנאמנות שנכרתה עמו.

הסעד המרכזי שהתבקש היה הצהרתי כי כל ההתקשרויות עם החברה הירדנית, עמותת הקרן וחברת הקרן בטלות, וכי על החברות לחדול מכל טיפול נוסף בנכסים. נטען כי יש להותיר בידי מנהל העיזבון את הסמכות לפעול בשמן. הנתבעות טענו מנגד כי חובות העיזבון כלפיהן מגיעים לסך של כ־324 מיליון שקלים ואף הציגו גרסאות המעמידות את החוב על כ־590 מיליון שקלים.

במסגרת כתב ההגנה נטען עוד כי יש לצרף להליך את יפתח ענב, בנו של המנוח, אשר טוען לזכויות עצמאיות במקרקעין. הנתבעות הוסיפו כי שיעורי התמורה שנקבעו בהסכמים עם המנוח, בשיעור של 10 עד 15 אחוזים, מעולם לא הועברו לקרן. עוד נטען כי חלקות קרקע רבות נמכרו לצדדים שלישיים בניגוד להסכמות שהיו.

התביעה שכנגד הראשונה, שהוגשה בספטמבר 2022, כללה דרישה לסעד כספי של 80 מיליון שקלים בצד סעדים הצהרתיים. התובעות שכנגד היו הקרן שליד מדרשת ארץ ישראל בע"מ, הקרן לגאולת קרקע שליד מדרשת ארץ ישראל קדומים ע"ר, והקרן לגאולת קרקע תכנון ופיתוח ישובים בע"מ. הנתבעים שכנגד היו עיזבון שמואל ענב באמצעות מנהל העיזבון, ענת ענב, מטילדה ענב, יפתח מרדכי ענב ועורך הדין משה גליק.

התאגידים הישראליים טענו כי היועץ המשפטי שלהם, עורך הדין משה גליק, פעל יחד עם המנוח ועם בנו למכירת הקרקעות. לפיכך דרשו כי יועברו לידיהם מקרקעי ענב או לחלופין שווי התמורה המלאה. כתב התביעה השתרע על 31 עמודים ואליו צורפו 591 עמודי נספחים. בכך ביקשו התאגידים להוכיח כי יש להם בעלות או זכויות מכוח עיכבון.

התביעה שכנגד השנייה הוגשה בידי יפתח מרדכי ענב אשר ביקש להצהיר כי הנאמנות מול החברה הירדנית בטלה וכי יש להעבירה לידיו או לגורמים מטעמו. הנתבעים שכנגד בתביעה זו היו הקרן שליד מדרשת ארץ ישראל בע"מ החברה הישראלית, הקרן לגאולת קרקע שליד מדרשת ארץ ישראל קדומים ע"ר, הקרן לגאולת קרקע תכנון ופיתוח ישובים בע"מ והקרן שליד מדרשת ארץ ישראל בע"מ החברה הירדנית.

התביעה שכנגד השלישית הוגשה בידי עורך הדין משה גליק נגד הקרן לגאולת קרקע שליד מדרשת ארץ ישראל קדומים ע"ר, הקרן שליד מדרשת ארץ ישראל בע"מ החברה הירדנית, יהודה ליברמן והקרן על יד מדרשת ארץ ישראל בע"מ. גליק טען לזכאות לרווחי מיזמי בנייה בסך 50 מיליון שקלים. מנגד טענו הנתבעים כי אין בסיס לדרישות אלו והכחישו את תוקפן של ההסכמות שנטען להן.

סוגיה נפרדת נגעה לטענת החברה הירדנית כי מדובר בישות משפטית עצמאית נפרדת מן הקרן הישראלית. לטענתה נרשמה כחוק בשל הצורך ברישום מקרקעין על שם אזרחי ירדן והיא הצד הנכון להסכמים עם המנוח. הקרן הישראלית חלקה על כך וטענה כי בפועל מדובר בחברה אחת שנרשמה בשני מרשמים שונים כדי להעניק שירותי רישום בלבד.

בהחלטתה עמדה השופטת על כך שרוב כתבי הטענות שהוגשו חורגים באופן קיצוני מהוראות התקנות, כשהם מנופחים במאות עמודים ומכבידים על ההליך. היא הדגישה כי כתבי טענות כה רחבי היקף בצירוף אלפי עמודי נספחים יוצרים הליך בלתי אפשרי שאין יכולת ממשית לבררו, ולכן יש לקבוע מתווה מחייב לצמצום.

בסיום החלטתה הבהירה השופטת כי ההליך לא יוכל להימשך במתכונתו הנוכחית וקבעה שלא תתקבלנה בקשות ארכה זולת מטעמים חריגים ומיוחדים. היא הוסיפה כי בעל דין שלא יגיש עיקרי טענותיו במועד ייחשב כמי שהסכים למחיקת כתבי טענותיו. בכך חתמה בהחלטה חריפה המדגישה כי מעתה יתנהל ההליך במשטר קפדני ומוגדר.

מלחמת ירושה סוערת ודרמטית: הקרנות נגד העיזבון והיורשים