לשכת עורכי הדין מזהירה: קיצוץ דמי החבר יוביל לקריסה ולגל פיטורי עובדים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון דן בעתירת לשכת עורכי הדין נגד החוק החדש, שעבר בינואר האחרון, המגביל את גביית דמי החבר שממנה מתקיימת פעילותה. הלשכה טוענת כי החוק יוביל לשיתוק כלכלי, פגיעה בשירותים הניתנים לעורכי הדין ואף לפיטורי עובדים, ומבקשת מבית המשפט לפסול אותו לאלתר.

בפני השופטת יעל וילנר הוצגו טענות הצדדים. השופטת ציינה כי מדובר בעתירה בעלת השלכות מערכתיות, המחייבת בחינה מעמיקה של גבולות ההתערבות בחקיקה מול הגנה על עצמאותה הפיננסית של הלשכה. לדבריה, בלב ההליך עומדת השאלה האם החוק נחקק ממניעים ענייניים או שמא נועד להחליש את גוף מקצועי שהביע התנגדות לרפורמות הממשלה.

לשכת עורכי הדין, בראשות עמית בכר, טוענת כי החוק פוגע פגיעה חמורה ביציבותה הכלכלית וביכולת התפקוד שלה. במסמך שהוגש לבג"ץ נכתב כי "החוק הכניס את הלשכה לסחרור כלכלי ולחוסר ודאות מוחלט לגבי מצבה הנוכחי והעתידי". הלשכה מזהירה מפני "ערפל כבד" סביב גיבוש תקציב 2026, אשר אם לא יאושר עד סוף אוקטובר יוביל לפיזור הלשכה ולהליכה לבחירות - תוצאה שלדבריהם מבקשים יוזמי החוק להשיג.

לטענת הלשכה, ההוראות ההרסניות ביותר צפויות להיכנס לתוקף בשנת הכספים הבאה, אם לא יינתן הסעד המבוקש. החוק, שגובש כהצעה פרטית של חבר הכנסת חנוך מילביצקי וקודם על ידי יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן בתמיכת שר המשפטים יריב לוין, אוסר על שימוש בדמי החבר למימון פעילות ציבורית של הלשכה, לרבות חוות דעת בהליכי חקיקה וארגון השתלמויות מקצועיות. ההגבלה מותירה אפשרות גביית "תשלומי רשות" נוספים, אך אלה מותנים באישור ראשי המחוזות, שחלקם מזוהים עם המחנה הפוליטי המתנגד לראש הלשכה. לטענת הלשכה, בכך ניתנת למתנגדים זכות וטו על פעילותה הציבורית.

במסמך שהגישה לבג"ץ מדגישה הלשכה כי קיצוץ מיידי של 20% בדמי החבר לשנת 2024 - כאשר דמי החבר מהווים 70% מהתקציב הכולל – הוביל לפגיעה מיידית בשירותים הניתנים לחברים. "מצב זה אינו מאפשר אספקת חלק משמעותי מהשירותים ואף עלול להעמיד את הציבור מול שוקת שבורה", נכתב. התקציב השנתי של הלשכה עומד על כ-90 מיליון שקל, ודמי החבר מסתכמים בכ-66 מיליון שקל.

עוד נטען כי החוק יחייב פיטורי עובדים בהיקף נרחב. הלשכה כבר החלה בצמצומים, כולל פיטורי 15 עובדים, מול ועד העובדים וההסתדרות. בנוסף, בעקבות המלחמה ב-2024 הוסיפה הלשכה שלושה מועדי בחינה בעלות העולה על מיליון שקל והעניקה שירותים משפטיים חינם באמצעות מתנדבים - הוצאות שלדבריה לא ניתן יהיה לשאת בהן בעתיד.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הצטרפה לביקורת על החוק וכינתה אותו "מסורבל ובעייתי". לדבריה, "התמונה המצטיירת ממכלול הדברים היא שהקואליציה והממשלה מקדמות מהלכי חקיקה שנועדו לפגוע בלשכת עורכי הדין ובעצמאותה, משנבחר יו"ר שאינו לרוחן ושמביע עמדות המנוגדות לרפורמה ביחס למערכת המשפט".

שר המשפטים יריב לוין, מנגד, טען בתגובתו כי החוק נועד למנוע גביית דמי חבר מופרזים ושימוש בלתי ראוי בכספי החברים, ולהגן על ועדי המחוזות מפני פגיעה פוליטית מצד הנהגת הלשכה הארצית. לוין הוסיף כי היועצת המשפטית מונעת ממנו ייצוג הולם בעתירה, אף שהוצעו לו חלופות לכך.

הלשכה מסכמת בעתירתה כי הפגיעה הכלכלית והפגיעה באוטונומיה הארגונית הנובעת מהחוק מצדיקות את ביטולו: "הפגמים הברורים מחייבים את פסילתו, אף מבלי להידרש לבחינת עוצמת הפגיעה בלשכה". ההכרעה בעתירה צפויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת על עצמאות הלשכה ועל גבולות ההתערבות הממשלתית בגופים מקצועיים.