איש משרד הביטחון לשעבר ביקש הפטר – נותר עם חוב לגרושתו בסך 3.46 מיליון ש"ח

מאת: שלמה בן ברוך,

בבית משפט השלום בתל אביב התקיים אתמול דיון טעון במסגרת הליך חדלות הפירעון של אריה נורדן, בן 75, אשר במסגרתו התבקש מתן הפטר מחובותיו, לרבות חוב פסוק לזכות גרושתו, מאירה נורדן. השופטת מיטל צפרוני (בצילום) נדרשה להכריע האם ניתן להחיל את ההפטר גם על חוב שמקורו בפסק דין חלוט שניתן בבית המשפט לענייני משפחה.

הדיון התנהל באולם מלא, כאשר המתח בין הצדדים הלך והתעצם ככל שהטענות נפרשו. השופטת צפרוני נדרשה שוב ושוב להשיב את הדיון למסלולו הדיוני, תוך שהיא נעה בעקביות בין גישה נוקשה במקומות שדרשו משמעת, לבין גישה רגישה ומכילה ברגעים בהם עלו נושאים אישיים ורגשיים. התנהלותה סימלה את האיזון הנדרש בין משפט לכלכלה, בין סדר לבין אנושיות.

מוקד המחלוקת נסוב על שאלת תחולתו של ההפטר חוב בסך 3,463,691 ש"ח, שנפסק לטובת מאירה נורדן בגין משיכות שביצע החייב מהחשבון המשותף לאחר מכירת דירת מגורים משותפת בסך 6.2 מיליון ש"ח. מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה כי סכום כולל של כ־4.8 מיליון ש"ח נמשך מהחשבון לאורך תקופה, לרבות פעולות שבוצעו במזומן ובשעות בלתי שגרתיות. מומחה שמונה מטעם בית המשפט לא הצליח לאתר את ייעוד הכספים, ובפסק הדין נקבע כי על החייב להשיב את חלקה של מאירה ברכוש.

מאירה נורדן טענה כי מדובר בחוב אישי אשר נוצר בתוך מערכת זוגית שיתופית, תוך פגיעה בחובת נאמנות בסיסית. לדבריה, החייב פעל לאורך זמן מבלי לשתפה במידע כלכלי מהותי, ניהל את החשבון באופן חד-צדדי, ולא הציג מאז פסק הדין מסמכים המעידים על השימוש שנעשה בכספים שנמשכו. לטענתה, בקשת ההפטר נועדה לעקוף הכרעה שיפוטית סופית שניתנה לאחר בירור מעמיק, חוות דעת מומחה ועדויות.

היא הוסיפה כי מדובר בחוב שאין להשוותו לחוב מסחרי רגיל, שכן מקורו ביחסים משפחתיים והפרת איזון שוויוני שנקבע כחלק מפסק דין חלוט בענייני רכוש. עוד נטען כי לאורך השנים נשאה מאירה לבדה בחלק ניכר מהוצאות משק הבית, וכי הבקשה להפטר אינה עומדת באמות המידה שנקבעו לשיקום כלכלי כן ושקוף. נטען כי אישור הבקשה עלול לפגוע בתכלית חוק חדלות פירעון, ולהקהות את משמעותה של הכרעה שיפוטית שניתנה לאחר בחינה ראייתית.

החייב טען מנגד כי מצבו הבריאותי והכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בחוב. מדובר באדם בגיל מתקדם, ששימש בעבר יועץ במשרד הביטחון, הסובל מבעיות רפואיות מורכבות, החי מקצבת זקנה ופנסיה בלבד, וללא סיוע או קשר עם ילדיו. לטענתו, פנה להליך בלית ברירה, לצורך שיקום סביר בשלהי חייו.

לגרסתו, פסק הדין בענייני הרכוש התבסס על אומדנים כלכליים, וכי לא ניתנה לו הזדמנות ראויה להציג הסברים לפעולות שביצע. הוא הבהיר כי אינו מחזיק בנכסים כיום, וכי אינו מסתיר משאבים או נמנע ממילוי חובותיו, אלא מבקש להגיע להסדר ברוח החוק.

במסגרת הדיון הוצגו מסמכים המלמדים על ניסיון להסיר את שמו של החייב מרישום הבעלות ברכב פרטי שנרשם בעבר בשותפות. בית המשפט אישר את העברת הבעלות על הרכב לידי מאירה נורדן, בהתאם לקביעות הקודמות בפסקי הדין בענייני רכוש.

השופטת צפרוני ציינה כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע מסגרת להחלת הפטרים, אך גם מגבלות ברורות כאשר מדובר בחוב שנוצר בנסיבות מורכבות, ועל יסוד ממצאים שיפוטיים תקפים. לדבריה, הליך חדלות פירעון אינו נועד לייתר הכרעות מחייבות או למחוק אחריות, אלא לאפשר שיקום כלכלי בהתקיים תנאים של גילוי מלא ותום לב.

בשלב זה, ובהסכמת הצדדים, הוחלט על מתן הפטר חלקי, תוך החרגת החוב הפסוק למאירה נורדן. נקבע דיון פישור נוסף, והצדדים יתבקשו להגיש מסמכים משלימים, תצהירים ודו"חות תנועות בנק לצורך המשך ההליך. השופטת צפרוני הבהירה כי כאשר חוב נובע ממערכת יחסים משפחתית והוכרע בהליך ראייתי, נדרש איזון זהיר בין שיקום לבין שמירה על כוחם המחייב של פסקי דין, שכן מערכת חדלות הפירעון, כך הודגש, נועדה לשקם – לא למחוק.