חייבת ניסתה לשלם חוב באמצעות אלפי מטבעות של 10 אג' – ונדרשה לשלם ביוקר

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב נדרשה לאחרונה להכריע במחלוקת בין זוכה לחייבת אשר טענה כי פרעה את חובה במלואו – אולם עשתה זאת באמצעות מסירת אלפי מטבעות קטנים ללא תיעוד ראייתי מלא. בסיומו של ההליך, נפסק כי החייבת לא הוכיחה את ביצוע התשלום כנדרש, והושתה עליה חובת תשלום נוספת בסך 700 ש"ח, לצד הוצאות מיוחדות על סך 3,000 ש"ח.

בפני הרשמת הילה דקל צמח (בצילום) הובא תיק הוצאה לפועל שנפתח בעקבות פסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות, שבו חויבה החייבת – סוכנות ביטוח – לשלם 600 ש"ח לזוכה. לטענת החייבת, מדובר בתביעה שנולדה מטענות לקבלת פרסומים בלתי רצויים "ספאם", כאשר בתחילה נתבעה על סך 2,000 ש"ח. לדבריה, ההליך בבית המשפט הסתיים בפסק דין חלקי בלבד, אותו שילמה – לטענתה – באמצעות מזומן שנמסר ליד דלתו של הזוכה. לטענתה, נציגיה ביצעו שלוש בדיקות שונות של הסכום כדי לוודא את שלמותו.

החייבת הציגה מספר סרטונים של ספירת מטבעות במכונה ייעודית וכן צילום של שקיות שהונחו, לדבריה, בסמוך לכתובת מגוריו של הזוכה. היא הסבירה כי לא התכוונה להקשות על הנושה, אלא ביקשה לשלם את הסכום החוקי באמצעים חוקיים. לדבריה, סעיף 489 לחוק העונשין קובע עבירה על סירוב לקבלת אמצעי תשלום תקף, והזוכה היה מחויב לקבל את המטבעות.

הזוכה טען מנגד כי השקיות הכילו סכום חסר – לטענתו, 543.70 ש"ח בלבד – וכי נאלץ להקדיש שעות לספירת המטבעות, תוך תשלום עמלה משמעותית לצורך הפקדתם. לדבריו, נמצאו בין המטבעות גם יחידות זרות חסרות ערך, דבר אשר חיזק את טענתו כי מדובר במהלך נקמני מצד החייבת על עצם הגשת התביעה.

הרשמת קבעה כי אין מניעה חוקית לבחור באמצעי תשלום במזומן, אולם כאשר נעשה שימוש חריג בצורת התשלום – לרבות מסירה של מטבעות קטנים בכמות גדולה – נדרש תיעוד ראייתי מדויק. משלא הוצגו ראיות מלאות להיקף הסכום, לא ניתן לקבוע שהחוב שולם במלואו. הסרטונים, כך ציינה הרשמת, מתעדים את פעולת הספירה אך אינם מוכיחים את תוכן השקיות שנמסרו בפועל.

עוד נקבע כי טענות החייבת בדבר חוסר תום לב מצד הזוכה לא הוכחו, וממילא – נטל ההוכחה בנוגע לביצוע התשלום מוטל עליה. משלא הציגה ראיה מספקת לכך שהסכום המלא נמסר לזוכה, אין בידה לעמוד על טענתה, והאחריות להיעדר הבהירות מוטלת לפתחה.

על יסוד האמור, הורתה הרשמת על שחרור העירבון שהופקד בתיק בסך 700 ש"ח, וכן על חיוב החייבת בהוצאות מיוחדות על סך 3,000 ש"ח. נקבע כי לא יעלה על הדעת להכביד על ההליך באופן זה, מבלי לשאת באחריות לכך. רשמת ההוצאה לפועל ציינה כי התנהלות החייבת "נושאת אופי מתריס, נעדר תום לב, שבוצעה בצורה קטנונית ונקמנית, תוך ניסיון להעביר את נטל הבהירות לכתפיו של הזוכה".

בסיכום ההחלטה הבהירה הרשמת הילה דקל צמח כי אמנם מדובר בהילך חוקי, אך האחריות להוכחת גובה התשלום חלה במלואה על החייבת. בהיעדר תיעוד מלא, אין כל אפשרות להכיר בטענה שהתשלום בוצע כנדרש, והתוצאה היא – תשלום נוסף.