קשוחה כשצריך, רגישה כשאפשר: הרשמת נעמה ניר מנהלת דיונים סוערים בנחישות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

ביום ראשון ניהלה הרשמת נעמה ניר יום דיונים עמוס במיוחד בבית משפט השלום בשוקן. היה זה יום סוער במיוחד, כשבמהלך הדיונים נשמעו באולם טענות סוערות מצד תובעים ונתבעים, כאשר רבים מהצדדים גילו התלהטות יצרים של ממש.

משעות הבוקר ועד שעות אחר הצהריים, נכנסו ויצאו מאולמה תובעים, נתבעים, עורכי דין ועדים. הרשמת שמעה את כל הצדדים בכל תיק, לא חסכה במאמץ או בזמן, ולמרות העומס – שמרה על אולמה בנועם ובנחישות, תוך שהיא נוהגת באדיבות מובהקת, אך גם בקשיחות הנדרשת לשם שמירת הסדר וההגינות הדיונית.

לקראת סוף היום נוהלו שני דיונים טעונים במיוחד, אשר שיקפו היטב את סגנונה הדיוני של הרשמת ואת יכולתה לנהל הליכים מורכבים תוך שימת דגש על שליטה בחומר, רגישות אנושית ועמידה בלתי מתפשרת על עקרונות ההליך ההוגן.

הדיון הראשון עסק בתובענה כספית שהגישה עו"ד קתרין זרקה כנגד אילנדרי היממלי, עובדת זרה מהודו. על פי כתב התביעה, היממלי חייבת לזרקה סכום של 22,698 שקל בגין שירותים משפטיים שניתנו לה בעקבות הסתבכות עם ערבות ישנה. נטען כי השתיים התקשרו בהסכם לא פורמלי, במסגרתו היממלי תבצע עבודות ניקיון בבית התובעת, בעוד שזרקה תספק לה סיוע משפטי – מעין הסדר ברטר.

במהלך הדיון, שנוהל באווירה מתוחה אך בשליטה מלאה של הרשמת, ניהלה ניר את מרביתו בשפה האנגלית, מתוך מטרה להבטיח כי כל הנאמר יהיה מובן וברור לעובדת הזרה. הרשמת הציגה לנתבעת את ההסכם החתום ושאלה אותה באנגלית האם מדובר בחתימתה על המסמך. היממלי אישרה כי חתמה, אך הבהירה כי המסמך כולו היה כתוב בעברית, שפה שאינה מובנת לה. היא טענה כי כלל לא ידעה על מה היא חותמת, וכי החתימה התבצעה לשיטתה מתוך לחץ.

במהלך הדיון, הרשמת פנתה לעורכת הדין זרקה והעירה לה כי עליה לפנות לנתבעת בכבוד ובשפה ראויה, תוך שציינה כי באולם זה לא תישמענה צעקות וכי יש לנהל את ההליך באופן תקין ומכובד. באדיבות ובשליטה מלאה, אך גם בנחישות כשנדרש, החזירה הרשמת את הדיון למסלולו הענייני. לאורך מרבית הדיון ניהלה הרשמת את השיח עם הנתבעת באנגלית, מבלי שניתנה הוראה פורמלית לכך, אלא מתוך מטרה לוודא כי כל טענה והסבר יובנו לה בבירור.

לטענת זרקה, היממלי לא שילמה לה את החוב בגין עבודה משפטית שביצעה למענה, לרבות ליווי אישי לתחנת המשטרה לצורך הגשת תלונה על איומים שנעשו כלפי העובדת בשל חוב קודם. בנוסף, לדבריה, היממלי ביקרה מספר פעמים במשרדה והיא טיפלה בכלל בעיותיה, כחלק מהשירות המשפטי שסיפקה לה. עבודת הניקיון שביצעה בבית עורכת הדין, כך נטען, הייתה חלק מהסדר שנועד להשלים את יתרת התמורה עבור שירותים אלו.

היממלי, לעומת זאת, טענה כי עבדה במשך חודשים ללא שכר, וכי בפועל לא קיבלה כל ייעוץ משפטי מהותי. לשיטתה, הובטח לה כי עבודתה בבית תהווה תחליף מלא לתשלום כלשהו, והיא פעלה בתום לב מתוך תקווה לקבלת סיוע משפטי. הרשמת אפשרה לנתבעת להגיש חוות דעת מומחה בדבר שווי עבודתה והיקף השירותים שניתנו לה בפועל.

הדיון שלאחר מכן נסוב סביב תביעה שהגישה חברת "אחוזת החוף", חברה עירונית גדולה המנהלת חניונים רבים בתל אביב, נגד דודו אטיאס – נהג משאית קשה יום תושב רחובות, שלדברי החברה פגע בתקרת חניון שרונה וגרם לנזק בסך 15,954 שקל. לטענת החברה, האירוע תועד במצלמות האבטחה, ומכאן שלטענתה – אחריותו של הנהג לנזק היא מלאה.

החברה הגיעה לדיון כשהיא מלווה בסוללה של עורכי דין ואנשי מקצוע, בניסיון להציג חזית מקצועית איתנה אל מול הנתבע. אטיאס, נהג משאית, טען כי פעל בהתאם להנחיות השומר שהוצב מטעם החברה, וכי נסע לאחור לצורך פריקת סחורה רק לאחר שהונחה לכך ישירות. לדבריו, איש לא התריע בפניו על מגבלות גובה החניון או על סכנה כלשהי, והנזק הנטען נגרם בשל התרשלות של השומר, ולא כתוצאה מהתנהלותו האישית.

הרשמת, בשיקול דעת וברוגע, דרשה הבהרות בנוגע לאופן הפיקוח על המקום ולמדיניות החברה במצבים דומים. היא הבהירה כי אין זה מתקבל על הדעת לייחס אחריות חד-צדדית כאשר עובדות רבות טרם נבחנו לעומקן. גם כאן ניכר כי הרשמת אינה מושפעת ממעמדם של הצדדים, אלא מחזיקה בקו ברור: בירור אמת ודיון הגון – לפני הכל.

כאשר הרשמת מחזיקה את התיק בידיה, צופה מהצד ובוחנת את כל פרטי הסוגיה, היא מגלה חידוד משפטי נדיר – כזה שמוביל לא אחת להסכם פשרה מיידי, כאשר ברור לה כי זו הדרך הנכונה להשלמת ההליך. במהלך הדיונים שנצפו, ניכר כי עניינו של האזרח הנפגע עומד תמיד בראש מעייניה. אין בכך לומר כי כל תביעה מתקבלת – אך גם כאשר תובע טועה בטענותיו, הרשמת יודעת להציג בפניו דרכים חלופיות בהן יוכל לבחור, מבלי שיבזבז לשווא את משאביו ואת משאביו של בית המשפט.

יום הדיונים הארוך, שכלל עוד מספר תיקים שלא נזכרו כאן, הסתיים כפי שהחל – בסדר מופתי, בקשב מתמיד, ובהתנהלות שמאזנת בין חמלה ליעילות. הרשמת ניר הפגינה בקיאות משפטית, שליטה באולם, ויכולת להבחין מיידית בין טענות ענייניות לבין רעשי רקע. גם כאשר האולם סוער, היא שומרת על עמידה איתנה ועל כבוד ההליך.

ניתן רק להצטרף לתקווה כי שופטים ורשמים כדוגמת נעמה ניר ימצאו את עצמם מקודמים במערכת – שכן הציבור בישראל ראוי לכך.