השופטת זכריה מחקה תביעה ייצוגית – השופט מאור מזהיר: זה לא כלי לרדיפת עסקים קטנים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

בית משפט השלום בעכו הורה לאחרונה על מחיקת תביעה ייצוגית בתחום הנגישות שהוגשה נגד עסק קטן בצפון הארץ, תוך שהוא מותח ביקורת מרומזת על התנהלות התובע. פסק הדין ניתן על ידי השופטת אביגיל זכריה, אשר קבעה כי ההליך נזנח ולא קוימו בו ההחלטות המקדמיות שניתנו.

התביעה הוגשה על ידי התובע חיים סרור נגד חברת "א.ש. יהלה צעצועים בע"מ", בטענה כי באתר האינטרנט של החברה לא פורסמה הצהרת נגישות כנדרש לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לטענת התובע, מדובר בהפרה שיטתית של תקנות מחייבות, המקימה עילת תביעה אישית וייצוגית, ומצדיקה הטלת פיצוי של עשרות אלפי שקלים – גם מבלי שיוכח נזק ממשי.

בכתב התביעה טען סרור כי הוא משתמש באתרי אינטרנט שונים לצרכים שוטפים, וכי נוכח העדר הצהרת הנגישות באתר הנתבעת, נמנעה ממנו האפשרות לדעת אם השירות אכן מונגש. עם זאת, הוא לא טען כי ניסה לרכוש מוצר, ליצור קשר עם העסק או לקבל שירות בפועל – ואף לא העלה טענה ממשית לפגיעה בשימוש אישי. על פי כתב התביעה, הפיצוי נדרש מתוקף ההפרה בלבד, בשל עצם העדר הפרסום.

השופטת אביגיל זכריה ציינה כי חרף מתן החלטות דיוניות ברורות בתיק, התובע לא פעל בהתאם להן, לא הגיש את המסמכים הנדרשים ולא קידם את ההליך. לאור זאת, ולאחר שחלפה תקופה ממושכת ללא כל פעולה מצד התובע, ולאחר שנשקלו גם שיקולים של חיסכון בזמן שיפוטי ומניעת הוצאות מיותרות – הורתה השופטת על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, וכן על מחיקת התביעה האישית.

פסק דינה של השופטת זכריה מצטרף לקו שיפוטי שהולך ומתחזק בבתי המשפט ברחבי הארץ, ובפרט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם קבע לאחרונה השופט עודד מאור פסק דין תקדימי אשר הציב גבולות ברורים לשימוש בתביעות ייצוגיות בתחום הנגישות. השופט מאור קבע כי לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית מבלי שהוקדמה לה פנייה בכתב אל הנתבע, שתאפשר לו לתקן את ההפרה.

השופט מאור הדגיש כי מרבית הבקשות לאישור שהובאו לפניו נגעו להיבטים טכניים של פרסום תקנות נגישות באתרי אינטרנט, ולא לפגיעה אמיתית בזכות לשוויון. לדבריו, "עיון בבקשות לאישור מעלה שאין מדובר בפגיעה בזכויות או הדרה של ציבור אנשים עם מוגבלות מהמרחב הציבורי, אלא לכל היותר בהפרות לא מהותיות של תקנות נגישות".

עוד ציין השופט מאור כי התובענות כוונו בעיקר נגד עסקים קטנים, ובהם חנויות, קליניקות פרטיות וספקי שירותים שאינם מחזיקים מערך משפטי או טכנולוגי רחב. הוא הביע ספק בכנות התובענות וציין כי לעיתים ניכר כי תכליתן איננה תיקון ההפרה אלא יצירת מנוף לתביעות המוניות.

המסקנה ברורה: בתי המשפט לא יאפשרו שימוש במנגנון התובענות הייצוגיות ככלי אכיפה פרטי במקרים של ליקויים טכניים הניתנים לתיקון.