הזמר המפורסם תובע את המפיק: טענות חמורות על ניצול והתעללות – הנתבע מכחיש וטוען לסחיטה

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דן לאחרונה בתביעה שהגיש הזמר החרדי מידד טסה נגד מפיקו לשעבר, אביעד גיל, בטענה לנזקים כלכליים ונפשיים חמורים שנגרמו לו במהלך תקופת עבודתם המשותפת. בכתב התביעה נטען כי במשך כ-13 שנים, בהן ניהל גיל את הקריירה המוזיקלית של טסה, נגרמו לו הפסדים כספיים כבדים והוא היה נתון להתנהלות פוגענית שכללה פגיעות פיזיות, נפשיות ואף מיניות.

על פי כתב התביעה, הנתבע פגע בטסה מינית לאורך שנים רבות. לטענת טסה, גיל דאג לכאורה ליצור סיטואציות שבהן יהיה לבד עם התובע – בעיקר במהלך נסיעות להופעות בחו"ל – ולבצע בו מעשים מגונים ואף מעשי סדום. “הנתבע היה נוגע בתובע באופן בלתי הולם, תוך שהוא מציג זאת כ’מסאז’ תמים’, ובהמשך המעשים הפכו לחמורים יותר”, נטען. “הנתבע היה מאלץ את התובע לישון לצידו במיטה אחת, לעיתים תוך שהוא נוגע בו באופן אינטימי בניגוד לרצונו”.

בנוסף, נטען כי הנתבע שלט בכל היבט בקריירה של טסה: קבע את לוח הזמנים, שלט באופן מוחלט על הפעילות המקצועית ואסר עליו לקיים קשרים חברתיים, דבר שהפך את התובע למעשה לעובד כפייה. לטענתו, הנתבע דרש מהתובע להופיע לעיתים אפילו עד ארבע פעמים ביום, ואף אילץ אותו להמשיך להופיע גם במצבים בהם היה חולה, פצוע או מותש לחלוטין.

המפיק אביעד גיל טען, מנגד, כי הצדדים כבר נמצאים בהליך בוררות שהתנהל בבית דין צדק בבני ברק, בהתאם להסכם בוררות מחייב עליו חתמו. לטענתו, הליך זה החל עוד בפברואר 2023 ונמשכו אליו דיונים נוספים, שאליהם טסה בחר שלא להתייצב. גיל הדגיש כי קיימות הוראות ברורות בהסכם הבוררות לפיהן כל המחלוקות בין הצדדים צריכות להתברר במסגרת זו, והגשת התביעה לבית המשפט מהווה ניסיון לעקוף את התחייבויותיו של טסה.

במסגרת החלטתה, השופטת איריס רבינוביץ ברון דחתה את בקשתו של גיל לסילוק התביעה או לעיכוב ההליכים והעברת הדיון לבוררות. השופטת הבהירה כי כאשר מדובר בטענות חמורות הכוללות פגיעות פליליות – ובמיוחד בטענות לפגיעה מינית בקטין – יש להעדיף את בירורן בערכאה שיפוטית, תוך שמירה על האינטרס הציבורי בבירור פומבי של טענות מסוג זה. “כאשר מאזנים בין האינטרס של כיבוד הסכם הבוררות לבין האינטרס הציבורי בבירור פומבי של טענות למעשים פליליים, יש להעדיף את בירורן במסגרת מערכת המשפט ולא בבוררות”, ציינה השופטת בהחלטתה.

עוד נטען כי טענותיו של גיל בדבר התנהלותו של טסה בהליך הבוררות לא נתמכו בראיות מספקות. טסה הדגיש כי לא ניתנה לו האפשרות להליך בוררות תקין, וכי לא הומצאו לו הפרוטוקולים מהישיבות שנערכו, חרף בקשות חוזרות ונשנות. השופטת ציינה כי “עצם העובדה שהבוררות לא סיפקה מסמכים מהותיים לצדדים מחזקת את הצורך בבירור הטענות בערכאה שיפוטית”.

בנוסף, השופטת רבינוביץ ברון קבעה כי לא ניתן לקבל את טענתו של גיל לפיה טסה היה צריך להגיש בקשה נפרדת לביטול הליך הבוררות. “הליך הבוררות מצוי היה בראשיתו, וממילא לא התקיים באופן המאפשר ניהול תקין של ההליך”, נכתב בהחלטתה. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת העיכוב וקבע כי התביעה תתברר במלואה בערכאה השיפוטית, תוך הדגשה כי נוכח מהות הטענות יש חשיבות רבה לקיום דיון פומבי המאפשר לצדדים להביא את מלוא ראיותיהם וטענותיהם.

פסק הדין משקף את גישת בתי המשפט בישראל להעדיף בירור פומבי של טענות חמורות, במיוחד בנושאים של פגיעות פליליות ומעשי אלימות מינית, על פני הליכי בוררות סגורים. החלטה זו מדגישה את החשיבות במתן הזדמנות הוגנת לכל צד להציג את טענותיו במסגרת ההליך השיפוטי, מתוך שיקולי שקיפות והגנה על נפגעי עבירה.

אביעד גיל אמר לבית המשפט בכתב הגנה שבו הוא מכחיש מכל וכל את הטענות המועלות נגדו, וטוען כי מדובר בעלילת שווא שנועדה לסחוט ממנו כספים.