המזג השיפוטי עשה את ההבדל: סכסוך ממושך הסתיים – הוועד ישלם 18,000 ש"ח

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

סכסוך משפטי שארך חודשים רבים הגיע לסיומו בבית הדין לעבודה בבאר שבע, בזכות גישתו הייחודית של השופט עדו בן צור. התיק, שעסק בתביעה של עינת אביטל נגד נציגות הבית המשותף וועד הבית באשדוד, נפתח בטונים צורמים אך הסתיים בפשרה בהובלת השופט ובהסכמת הצדדים.

התובעת, עינת אביטל, הגישה תביעה על סך 57,763 ש"ח, בטענה כי במשך שנות עבודתה בניקיון בניין מגורים באשדוד לא שולמו לה זכויותיה כחוק. לטענתה, היא הועסקה לאורך שנים כעובדת מן המניין, אך לא קיבלה פיצויי פיטורין, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה וזכויות נוספות. 

עוד טענה אביטל כי במהלך תקופת העסקתה הופחתו משכרה 100 ש"ח מדי חודש לכיסוי הוצאות ביטוח – אך בפועל, הכספים לא הועברו לייעודם. לדבריה, רק לאחר שפוטרה, התברר לה כי לא הופרשו עבורה כספים כנדרש, מה שהוביל אותה להגיש את התביעה. 

נציגות הבית המשותף וועד הבית דחו את טענות התובעת מכל וכל. לטענתם, אביטל לא הועסקה כעובדת שכירה אלא כקבלנית עצמאית, שסיפקה שירותי ניקיון על בסיס התקשרות חיצונית, תוך שהיא מספקת שירותים דומים במקומות נוספים, "התובעת מעולם לא הייתה כפופה לוועד הבית, לא קיבלה הוראות קבועות, קבעה לעצמה את ימי ושעות העבודה, ולא הייתה כל תלות בנתבעת לפרנסתה".

לטענת הנתבעת, במשך כל תקופת ההתקשרות לא הועלו מצד אביטל טענות על זכויות סוציאליות, והיא אף הפיקה חשבוניות על עבודתה, דבר שמוכיח כי מדובר היה בהתקשרות עסקית בלבד. 

השופט עדו בן צור ביקש להתעמק בשורש הסוגיה והעלה שאלות מהותיות באשר לאופי הקשר בין הצדדים: "האם הייתה כאן התקשרות חוזית בין נותן שירות למקבל שירות, או שמא מדובר ביחסי עובד-מעביד המחייבים את המעסיק בזכויות סוציאליות?" תהה השופט במהלך הדיון.

התובעת טענה כי כל התנהלותה מול הוועד העידה על כך שהיא שימשה כעובדת לכל דבר – היא הגיעה בשעות קבועות, נדרשה לדווח על עבודתה, ואף קיבלה מתנות חג מהוועד בדומה לעובדי הבית האחרים. 

מנגד, נציגות הבית המשותף טענה כי אביטל ניהלה עסק עצמאי, סיפקה שירותים למספר בניינים במקביל, והייתה זו שהנפיקה קבלות וחשבוניות – ללא כל מעורבות מצד הוועד בניהול העסק שלה. 

השופט בן צור הקשה על התובעת ושאל: "אם אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד, מדוע לא דרשת הפרשות לפנסיה ודמי הבראה בזמן אמת? כיצד זה שהמשכת לעבוד באותם תנאים במשך שנים מבלי להעלות כל טענה?" 

בתום הדיון, לאחר ששמע את טענות הצדדים ובחן את הראיות שהוצגו בפניו, הציע השופט בן צור כי בית הדין יכריע בפשרה וקבע כי נציגות הבית המשותף וועד הבית ישלמו לתובעת סך של 18,000 שקל. לסילוק מלא של כל טענותיה. 

השופט בן צור אמר כי "מוטב לסיים את ההליך בהסכמה מאשר להיגרר למאבק מתמשך" במהלך הדיון, ניסה השופט עדו בן צור להביא את הצדדים להבנה כי אין זה אינטרס של איש מהם להמשיך בהליך ארוך ויקר. 

"על הצדדים להביא בחשבון לא רק את השאלה המשפטית, אלא גם את העלות והמשאבים של ניהול תיק ממושך. לעיתים נכון יותר להגיע להסכמות ולהימנע מהליך שיפוטי ארוך ומורכב".

השופט עדו בן צור שוב הוכיח כי גישתו השיפוטית המאוזנת מסייעת לפתור סכסוכים במהירות, תוך שמירה על כבודם של הצדדים, קיצור זמני ההליך, חיסכון בזמן שיפוטי יקר ומניעת מאבקים משפטיים מיותרים.