גזר הדין האחרון של גבר בן 52 בבית משפט השלום ברחובות עורר דיונים בנוגע לגישה הראויה לעבירות הקשורות לסמים. בעוד שהחשוד הורשע בגידול, ייצור והכנת סם, בית המשפט בחר בשילוב של קנס כספי ועבודות שירות ולא בעונש מאסר ממושך. השופטת קרן וקסלר נימקה החלטה זו בהתחשב בפוטנציאל הפגיעה בפרנסתו של הנאשם בתקופת מלחמה. מאמר זה בוחן את המקרה ובוחן את הרציונל מאחורי גזר הדין של השופט.
הנאשם, אב לשניים ועובד עירייה מזה שני עשורים, החל להשתמש בסמים בצעירותו. כשההתמכרות שלו העמיקה בשנות השלושים לחייו, הוא ריצה תקופת מאסר קודמת. לאחר שחרורו, התחייב ונמנע בהצלחה מעבירות סמים במשך שש שנים. עם זאת, הוא נקלע חזרה לפעילות הקשורה לסמים, מה שהוביל לאישומים שהוגשו נגדו באוקטובר 2020.
בכתב האישום צוין כי בידי הנאשם נמצאו 822.8 גרם חשיש ו-94.8 גרם חשיש. בתחילה ניסה להתחמק ממעצר, בסופו של דבר הוא נתפס והודה באישומים. הפרקליטות המדינה ביקשה לגזור עליו חצי שנת מאסר בדרך של עבודות שירות, בצירוף מאסר על תנאי וקנס. מנגד, ההגנה טענה כי הנאשם היה נקי מסמים במשך חצי שנה ונמצא במסלול חיובי לקראת שיקום. במהלך הדיון העידה אשתו, והדגישה את ההתקדמות המשמעותית שעשה בעלה ואת ההשפעה החיובית על משפחתם.
השופטת וקסלר ציינה שעבירות החזקת סם וגידולו פוגעות בציבור כולו, והדגישה את הצורך בענישה מחמירה. עם זאת, היא לקחה בחשבון את נסיבות העבירה, שלדעתה קלות יחסית, המשפיעות על חומרת העונש. כמות החשיש שנתפסה, אם כי לא קטנה, לא הגיעה לרמות גבוהות במיוחד. בנוסף, שיטתו של הנאשם לגידול קנאביס, תוך שימוש בציוד בסיסי במחסן, העידה על גישה פחות חמורה.
המאמצים הניכרים שעשה הנאשם לשיקום מילאו תפקיד משמעותי בהחלטת השופטת וקסלר. למרות תקלות ותקלות, הנאשם ביקש סיוע באופן אקטיבי על ידי הצטרפות לקבוצות מכורים אנונימיים. יש לציין שהוא הודה מרצונו במרכז שיקום כדי להחזיר את השליטה על חייו.
השופטת וקסלר הדגישה את ההשלכות האפשריות של הטלת ענישה טיפולית אינטנסיבית, כפי שהציע שירות המבחן. היא שקלה את גילו של הנאשם ואת אפשרויות התעסוקה המצומצמות העומדות בפניו אם עבודתו הנוכחית בעירייה. יתר על כן, המצב הכלכלי והמלחמה המתמשכת סיבכו עוד יותר את הנסיבות, והפכו את יציבות העסקתו למכרעת.
בהתחשב בגורמים אלה, גזרה השופטת וקסלר על הנאשם שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,000 שקל, 250 שעות עבודות שירות, התחייבות להימנע מפעולות פליליות ושנת מאסר על תנאי.
מקרה זה מדגיש את הוויכוח המתמשך סביב האיזון המתאים בין ענישה לשיקום במערכת המשפט הפלילי. החלטת השופטת וקסלר לתעדף שיקום תוך התחשבות בנסיבותיו של הנאשם והשפעתו הפוטנציאלית על פרנסתו בזמנים מאתגרים, מוכיחה גישה של חמלה וצדק. היא משמשת תזכורת לכך שיש לקחת בחשבון נסיבות אינדיבידואליות בעת קביעת עונשים הולמים, בסופו של דבר במטרה להקל על השיקום תוך שמירה על האינטרסים החברתיים.
留言