
תביעת רשלנות בהיקף של 5 מיליון שקל הוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד משרד בלטר, גוט, אלוני – ממשרדי עורכי הדין הבולטים בארץ – ונגד עו"ד גיא נאמן, ששימש בעבר כשותף במשרד, עד למעברו בשנת 2023 למשרד הרצוג פוקס נאמן.
התובע, טוביאס קאופמן מתל אביב, מציין כי בשנת 2020 פנה למשרד ולעו"ד נאמן במטרה שייצגו אותו בסכסוך עסקי מול עמנואל הורן עמו ניהל תאגידים משותפים. לטענתו, תכנן להגיש תביעה נגד שותפו, והמשרד ועו"ד נאמן העריכו את שוויה ב-20 מיליון שקל, כפי שנקבע בטיוטת כתב תביעה שהוכנה עבורו.
לפי קאופמן, הוא העביר תשלום של 120 אלף שקל עבור השירותים שקיבל, מתוכם 70 אלף שקל כשכר טרחה ו-50 אלף שקל עבור גישור וחקירות כלכליות. עם זאת, לטענתו, המשרד ועו"ד נאמן לא פעלו להגשת התביעה נגד שותפו במועד, וכתוצאה מכך חל עליה דין ההתיישנות, מה שמונע את האפשרות להגישה כיום.
לטענת קאופמן, העיכוב המשמעותי בהגשת התביעה נגרם מכך שעל פי הסכמי ההיפרדות בינו לבין שותפו העסקי, עמד לרשותו פרק זמן של ארבעה חודשים להגשת התביעה לבית המשפט. פרק זמן זה החל להיספר ממועד פגישת הגישור הראשונה בין הצדדים, שהתקיימה באוגוסט 2020.
קאופמן טוען כי אף שפרק הזמן להגשת התביעה צוין באופן ברור בשני הסכמים נפרדים בינו לבין שותפו לשעבר, עורכי הדין שייצגו אותו לא זיהו את הסיכון ולא פעלו בהתאם. הם לא הגישו את התביעה עד המועד שנדרש, דצמבר 2020, וגם לא פעלו להאריך את תקופת ההתיישנות. לטענתו, נאמן היה מודע מראש למגבלת הזמן והצהיר על כוונתו להגיש כתב טענות במסגרת הליך הגישור, אך בפועל לא עשה זאת.
לטענת קאופמן, כתב הטענות הוכן באיחור משמעותי ונמסר לעיונו רק לאחר שחלפו יותר משנתיים מאז תחילת ההתקשרות, בתחילת שנת 2023. באותו שלב, כך לדבריו, ולאחר שהמועד להגשת התביעה כבר חלף, איבד שותפו העסקי כל עניין או תמריץ להמשיך בתהליך הגישור.
לדברי קאופמן, לאחר מעברו של נאמן למשרד הרצוג פוקס נאמן, נותק הקשר עמו, והוא עודכן רק מאוחר יותר, באמצעות צד שלישי, כי נאמן אינו ממשיך לייצגו.
בכתב התביעה שהונח על שולחנה של השופטת הדסה אסיף (בצילום), טוען קאופמן כי המשרד, ובעיקר עו"ד נאמן, הציגו בפניו מצגי שווא רשלניים במשך כשלוש שנים, שלפיהם התביעה תוגש "בכל יום" – הן במסגרת הליך הגישור והן לבית המשפט. לפי טענתו, נאמן סיפק לו הסברים בלתי מציאותיים, "סיפורי אלף לילה ולילה", אך בכל פעם העלה תירוצים שונים – כגון צורך בבדיקות כלכליות נוספות, השפעת הקורונה ונסיעות לחו"ל.
כתוצאה מכך, טוען קאופמן, הוא איבד את האפשרות לתבוע את שותפו העסקי ונגרם לו נזק של כ-20 מיליון שקל עקב רשלנותם של עורכי דינו. סכום התביעה הועמד על 5 מיליון שקל, מטעמי אגרה.
Comments