השופט עודד מאור: חקיקה שתסייע לעסקים קטנים נגד תביעות סדרתיות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

משרד המשפטים פירסם תזכיר חוק המפרט תיקונים בהליך ניהול תובענות ייצוגיות. הצעה זו נועדה לתמוך בעסקים קטנים העומדים בפני תביעות משפטיות, ולהקל על עומסים מתביעות סרק, פשרות בלתי הוגנות, ולקבוע הנחיות עקביות לגבי שכר טרחת עורך דין ופיצויי תובעים, ולשפר את עמדת הממשלה בתיקים המובאים נגדה.

התזכיר בנוי על הצעות שהעלה צוות בין משרדי, שהוקם לקראת תום שנת 2020 בראשות שר המשפטים לשעבר, אבי ניסנקורן. תחילה עמד בראשו ארז קמיניץ ואחר כך כרמית יוליס, שנכנסה לתפקיד המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (אזרחי) בעקבות פרישתו של קמיניץ.

תיקון משמעותי אחד שמוצע נועד לסייע לבעלי עסקים קטנים העומדים בפני תביעה משפטית בגין הפרות רגולטוריות שעלולות להיות קלות ולא מכוונות, לעיתים ללא ידיעת בעלי העסקים. בהתאם לתיקון המוצע, במקרים בהם עסק קטן נתבע, יידרש התובע להודיע ​​תחילה לעסק הנתבע. אם ההפרה תתוקן בהקדם, הדבר ימנע הגשת תובענה ייצוגית, והפונה יתוגמל על פנייתו (1,200 שקל).

ההצעה מתארת ​​כי תיקונים אלו יובילו להפחתת עלויות בסכומי עתק לבעלי עסקים קטנים הנדרשים להשקיע כיום בניהול ההליך בתובענות אלה.  מוקדם יותר השנה החל השופט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, את היישום בפועל של מדיניות זו במקרים ספציפיים הנוגעים להפרות של נגישות אתרים לאנשים עם מוגבלות, כאשר שופטים אחרים אימצו והלכו בעקבותיו.

כדי לנטרל "תובעים סדרתיים", התיקון מפרט כי תובע ייצוגי יוגבל לחמש תביעות בתוך שנה קלנדרית אחת. כמו כן, היקף הגשת התביעות הייצוגיות יורחב כך שיכלול ארגונים, בתנאי שביצוע פעולות משפטיות כאמור אינו המוקד העיקרי של הארגון (כדי למנוע הקמת ארגונים אך ורק לשם כך). ונגרם נזק או קיימת אפשרות פגיעה סבירה לנזק, לאחד מחברי הקבוצה שבשמה מוגשת התביעה.

היבט נוסף של ההצעה מציג פיצוי אחיד ושקוף לתובע ושכר טרחה לעורכי הדין היוזמים את התביעה. לבית המשפט תהיה סמכות בלעדית לקבוע את שכר הטרחה, מבלי קבלת המלצה מן המעורבים. התשלום יייקבע כאחוז מהפיצוי הנפסק שיחולק לחברי הקבוצה, כאשר האחוז יורד ככל שסכום הפיצויים יעלה וישתנה בהתאם לשלב שבו הושגה הכרעה.

המסגרת המוצעת כוללת קביעה אחידה של גמול ושכר טרחה כאחד. כך למשל, בתרחישים בהם הפיצוי הוא עד 5 מיליון שקל, השכר והתגמול יסתכמו ב-23% מהפיצוי במקרים בהם ניתן פסק דין ללא פשרה (התרחיש הפחות נפוץ); 18% במקרה של הסדר שהגיע לאישור לאחר הבקשה; ו-13% במקרה של הסדר פשרה לפני אישור הבקשה. עבור פיצויים מעל 100 מיליון שקל, שכר הטרחה והגמול יקבעו על 2% (בניגוד ל-1% המוצע על ידי הצוות הבין משרדי), כאשר בית המשפט מוסמך להתאים עד 2% (מעלה או מטה) מהמדרגות שנקבעו בחוק.

האחוזים המפורטים בתזכיר שונים מעט מהמלצות הצוות, אך הם נגזרים בכל מקרה מהמסגרת המשפטית שנקבעה בעניין רייכרט, אם כי בתעריפים מופחתים. בסך הכל, התאמה זו מסמנת מצב פחות נוח הן לתובעים והן לעורכי הדין. לבית המשפט תהיה הסמכות להחליט על חלוקת הפיצויים בין התובע לבין בא כוחם על סמך התרשמותם בהליך, והוא רשאי להורות להם לחשוף את ההסכמות בינהם.

במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט מתרשם שההליך שלפניו הוא הליך תקדימי וייחודי שהביא להתפתחות משמעותית בפסיקה ולחידושה, הוא שומר לעצמו את הזכות להעניק גמול ושכר טרחה העולים על הסכומים המקובלים בחוק.

תביעה ייצוגית מתרחשת בשני שלבים נפרדים: אישור ראשוני לאחר הליך של בדיקת הוכחות, ולאחר מכן, אם תאושר, היא מתנהלת לגופה. לגבי רשויות ציבוריות, החוק קובע מסגרת זמן של שנתיים במסגרתה על הרשות להחזיר תשלומי יתר שנגבו. ראוי לציין כי בפסיקה נקודתית של בית המשפט העליון בסוף שנת 2020, קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב כי ההשבה תכלול גם את התקופה שעד אישור הבקשה, שיכולה לארוך שנים רבות.

התזכיר הנוכחי מבטל את ההלכה הזאת ומיישר קו עם הצעות הצוות בכך שנקבע כי תקופת ההשבה תהיה שנתיים אחורה מיום הבקשה להגשת הייצוגית, למעט התקופה עד לאישור כייצוגית. רק כאשר הבקשה אושרה כייצוגית והרשות ממשיכה בגבייה, ויהיה ניתן להמשיך בהשבה החל ממועד האישור ואילך.

השינוי הזה יקטין באופן ניכר את הפיצוי הקיים ואת התמריץ של הרשות להפסיק גבייה שלא כדין עד להכרעה בבקשת האישור (שיכולה להימשך מספר שנים), שכן היא לא תהיה חייבת להחזיר סכומים שנגבו שלא כדין בתקופה זו.