top of page
Widget Didn’t Load
Check your internet and refresh this page.
If that doesn’t work, contact us.


תלה שלט מעליב נגד שכנתו, עורכת דין - ויפצה ב-70 אלף שקל על לשון הרע
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור בסכסוך שכנים שגלש לתביעת לשון הרע בין משה ניסימפור לבין שכנתו, עו"ד אפרת אסף מאשקלון. הפרשה החלה לאחר שניסימפור תלה שלט פוגעני סמוך לביתו, שבו הופיעו הביטויים: "מנוולת, מסריחה, שטנקרית מלשנית, קנאית וטיפשה", לצד המשפט "קנאים מתים בייסורים קשים" - פרסום שלטענת אסף כוון אליה ופגע בשמה הטוב. בפסק הדין, שניתן על־ידי שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר, נקבע כי אין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר־שבע. השופט כשר הדגיש


כתב אישום: תושב קיסריה מואשם במרמת רכבים בהיקף של כ-1.9 מיליון שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בחיפה דן בכתב אישום חמור שהגישה פרקליטות מחוז חיפה נגד רוני חודדטוב, תושב קיסריה, המואשם ב-19 עבירות מרמה, הלבנת הון ועבירות מס. לפי הנטען, הנאשם גרף לכיסו 1.933 מיליון שקל באמצעות רשת הונאה שפעלה מאז אפריל 2024 מול רוכשי רכבים. במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט, דנה בתיק השופטת מריה פיקוס-בוגדאנוב (בצילום). בכתב האישום מתואר כי הנאשם “רקם תוכנית להונאת אזרחים שביקשו לרכוש רכבים בהנחות משמעותיות”. לפי הפרקליטות, חודדטוב פעל בשיטתיות והציג עצמו


זמרת תבעה 75 אלף שקל על תגובות פוגעניות וזכתה ב־16 אלף שקל
מאת: שלמה בוצ'צ'ו, בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי תגובות פוגעניות שפורסמו באינסטגרם חצו את גבול חופש הביטוי ומהוות לשון הרע. בפסק הדין צוין כי הביטויים שפרסם הנתבע כללו “מטען משפיל, מחפיץ ובעל קונוטציה מינית מובהקת”, וכי מדובר בפרסום פומבי העלול לפגוע בשמה הטוב של התובעת. ההליך נדון בפני הרשמת הבכירה לימור נסים-לב. התובעת, הזמרת ואושיית הרשת דורון אזולאי, הגישה תביעה נגד יהונתן אריאל יוסף. התביעה הועמדה על 75 אלף שקל בטענה כי פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות פגעו בשמה הט


עורכת דין נגד ביטוח לאומי: דרשה קצבה לפי הכנסה של מעל 100 אלף שקל בחודש
מאת: שלמה בן ברוך , בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה שהגישה עורכת הדין מיכל קמיר נגד המוסד לביטוח לאומי, שעסקה באופן חישוב קצבת נכות לאחר תאונת עבודה. בפסק הדין נכתב כי "השאלה העומדת לפתחנו היא: האם כדין חישב הנתבע את שיעור קצבת הנכות לה זכאית התובעת". את פסק הדין נתנה השופטת הבכירה אירית הרמל (בצילום), המכהנת כשופטת בבית הדין לעבודה מאז שנת 2012 ונחשבת לשופטת ותיקה ובעלת ניסיון רב בתחום. הרקע לתביעה הוא תאונת עבודה שאירעה לקמיר באוגוסט 2015, אשר הוכרה כתאונת עבודה.


חציית אור אדום בזמן אזעקה: הזמנה לדין לנהגים או הבנה למצב החירום
מאת: שלמה בן ברוך , המצב הביטחוני והלחימה משפיעים באופן משמעותי על תחושת הלחץ והחרדה של הציבור, והשפעתם מורגשת גם על הכבישים. נהגים שבשגרה מקפידים על כללי התנועה ועל נהיגה אחראית, עלולים למצוא את עצמם מבצעים עבירות תנועה מתוך ניסיון להגיע במהירות למרחב מוגן כאשר מתקבלת התרעת צבע אדום או נשמעת אזעקה. השאלה שעולה היא האם גורמי האכיפה ובתי המשפט יתחשבו בנהגים שביצעו עבירות בנסיבות של מצב חירום. לדברי עורך הדין עופר חורש, המתמחה בדיני תעבורה, כאשר התנהגות בכביש מושפעת ישירות ממצ


ביה"ד פסק: עובדת לשעבר במאפיית אחדות תקבל פיצוי של 24 אלף שקל
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט האזורי לעבודה בחיפה קיבל בחלקה תביעה שהגישה העובדת גלינה טרושקין נגד מעסיקתה מאפית אחדות חיפה (93) בע"מ, לאחר מחלוקת על זכויותיה הכספיות עם סיום עבודתה. טרושקין טענה כי חישוב פיצויי הפיטורים נעשה בחסר וכי רכיבי שכר קבועים לא נכללו בשכר הקובע. בפסק הדין, שניתן על-ידי השופטת מירי שי (בצילום), תוארה תקופת עבודתה הארוכה של העובדת. בפסק הדין צוין כי "התובעת הועסקה בנתבעת מיום 1.7.2006 ועד 28.3.2022 בתפקיד עובדת ייצור ואריזה", וכי מדובר בעובדת שעבדה ב


בית המשפט: מוכר בית חויב לשלם 226 אלף שקל לרוכשת שהחליקה בחצר
מאת: שלמה בן ברוך , בית משפט השלום בחיפה דן בתביעה לנזקי גוף שהגישה רוכשת בית נגד משה בן תורה, לאחר שנפלה בחצר ביתה. בפסק הדין צוין כי מדובר בתביעה “בגין נזקי גוף עקב נפילה בחצר בית מגורים”. הרוכשת טענה כי החליקה על ריצוף חוץ מחליק שהותקן במקום. בפסק הדין קבעה השופטת אפרת קריב (בצילום) כי הרקע להליך נעוץ בעסקת מכר הבית. לדבריה, “התובעת התקשרה בהסכם לרכישת זכויות משה בן תורה בבית ובקרקע”. על המקרקעין הוקם “בית חד-קומתי שנבנה על המקרקעין”, ולימים עברה הרוכשת להתגורר בו זמן קצר


הקצין המתחזה זוכה מריגול חמור: המחוזי קבע כי יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה השבוע את אסף שמואלביץ, שכונה במהלך הפרשה “הקצין המתחזה”, מעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעה סודית. ההחלטה התקבלה לאחר שבית המשפט קבע כי הנאשם לוקה בנפשו ולא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע המעשים בראשית מלחמת חרבות ברזל. בפסק הדין, שניתן בידי השופטים גילת שלו, איתי ברסלר-גונן ופאני גילת-כהן (בצילום), נקבע כי חוות הדעת הפסיכיאטריות הרבות שהוגשו מצביעות על כך שהנאשם פעל במצב נפשי קשה. בית המשפט קבע כי הוא אינו נושא באחריות פלילית,


השותפות קפאה: תביעה של 9.5 מיליון שקל סביב מיזם החלקה בחולון
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לעיונו תביעה שהגישה חברת VINOKUR CAPITAL CORP, המאוגדת בניו ג'רזי, נגד חברת פסגות הקרח. התביעה הועמדה על סכום של 9.5 מיליון שקלים ונוגעת להסכם השקעה שנחתם בין הצדדים להקמת משטח החלקה אולימפי חדש סמוך להיכל הקרח בחולון. השופט יחזקאל אליהו קיבל את התיק לעיונו במסגרת ההליך שנפתח בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתב התביעה מתאר התקשרות עסקית בין הצדדים לצורך קידום מיזם בתחום מתקני ההחלקה על הקרח, הכולל הרחבת פעילות היכל הקרח הפועל כי


בית הדין לעבודה: המכללה למינהל נגד ארגון הסגל - המרצים יחויבו בדיווח נוכחות
מאת: שלמה בן ברוך , בית המשפט האזורי לעבודה בתל-אביב הכריע בסכסוך קיבוצי מתמשך בין המסלול האקדמי המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות הפקידים בתל-אביב לבין ארגון הסגל האקדמי של המסלול האקדמי המכללה למינהל, סביב השאלה האם פסק בוררות מחייב את כלל המרצים לדווח נוכחות מסודרת. בפסק הדין קבעה השופטת קארין ליבר-לוין (בצילום) כי יש לקבל את בקשת המכללה ולדחות את בקשת הארגון. בית הדין הדגיש כי לפי קביעת הבורר "דיווח על נוכחות כולל דיווח על היעדרות ולהיפך", וכי חובת הדיווח קשורה באופן ישיר


הנשיא מגבה את שירי היימן: מציב גבולות ומטיל הוצאות על בקשות פסלות
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית המשפט העליון קבע כי בקשות לפסילת שופטים אינן יכולות להפוך לכלי דיוני שגרתי. בהחלטה שפרסם הנשיא יצחק עמית הודגש כי שימוש בלתי מבוסס בהליכי פסלות פוגע במשאב השיפוטי. לכן נדחתה בקשת פסלות והמבקש חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 שקל לאחר שנמצא כי הבקשה חסרת בסיס ממשי. בפסק הדין כתב הנשיא יצחק עמית כי הערעור נסב על החלטת סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה בקריות, השופטת שירי היימן (בצילום), אשר דחתה בקשת פסלות שהוגשה נגדה. עמית קבע כי אין יסוד לטענ


תביעה לביהמ"ש: מנכ"לית הלשכה טוענת להתעמרות מצד עמית בכר
מאת: שלמה בוצ'צ'ו , בית משפט השלום בראשון לציון התבקש לדון בתביעה בסך 480 אלף שקל שהגישה מנכ״לית לשכת עורכי הדין, עו״ד אושרת תגר (בצילום), נגד יו"ר ועדת הביקורת בלשכה, עו״ד נור רסלאן. בתביעה נטען כי רסלאן פרסמה נגדה האשמות כוזבות כחלק מ"סיכול ממוקד תעסוקתי ומקצועי" שנועד, לדבריה, להביא להדחתה מתפקידה, על רקע הסכסוך שהתגלע בינה לבין ראש הלשכה, עמית בכר. לפי כתב התביעה, מאחורי המהלך עומד בכר עצמו. תגר טוענת כי רסלאן "רקחה עלילת דם מופרכת" נגדה ופעלה כ"כלי שרת בידי גורמים פוליט
bottom of page
