מאבק הארנונה: אוניברסיטת רייכמן טוענת לאפליה לעומת אוניברסיטאות ציבוריות

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לעתירה שהגישה אוניברסיטת רייכמן נגד שרי הפנים והאוצר, ובה ביקשה להתערב לצורך תיקון הקווים המנחים לאישור חריגות בצווי הארנונה לשנת 2026. לטענת האוניברסיטה, ההסדר הקיים שגוי, בלתי סביר ונעדר בסיס חוקי, ואף יוצר אפליה בין מוסדות אקדמיים מתוקצבים לבין מוסדות פרטיים.

בעתירה הובהר כי אוניברסיטת רייכמן, שהוקמה בתחילת שנות ה־90 ומתקיימת מתרומות ומשכר לימוד בלבד, חויבה במשך שנים בארנונה לפי סיווג "מוסדות ציבור" שלא למטרות רווח. אלא שעיריית הרצליה ביטלה לאחרונה סיווג זה, בטענה שהוא מבוסס על זהות המחזיק - מבחן שנפסל בעבר בפסיקה. תחתיו נקבע סיווג חדש של "מבנים להשכלה אקדמית", אשר תעריפיו הוצמדו לקטגוריית "משרדים, שירותים ומסחר". לשיטת האוניברסיטה, מדובר בניסיון להכפיל ואף לשלש את התעריף ששולם עד כה.

עוד נטען כי החלטת משרד הפנים לדחות את בקשת העירייה לאישור שינוי הסיווג לא פתרה את הבעיה, מאחר שהעירייה בחרה לקבוע תעריף חלופי גבוה במיוחד. בכך, לדבריה, נפגעה הזכות לשוויון בין מוסדות אקדמיים וכן נפגעים ערכים של חופש העיסוק וזכות הציבור להשכלה גבוהה.

בעתירה נרשם כי מאז 2023 נוצלו כ־10 מיליון ש"ח מתוך רזרבות הלשכה המקומית, תוך שמשרד הפנים ממשיך במדיניות המפלה בין מוסדות פרטיים לבין אוניברסיטאות ציבוריות, שעה שלאחרונות ניתנות הנחות ייחודיות שאינן חלות על מוסדות עצמאיים.

האוניברסיטה הדגישה עוד כי בהתאם לדין, ההכרעה בבקשות חריגות לשינויי ארנונה מחייבת החלטה משותפת של שרי הפנים והאוצר, וכי מתן סמכות לשר הפנים בלבד מנוגד להוראות החוק. עוד צוין כי על פי לוחות הזמנים שנקבעו, ההחלטה בבקשת עיריית הרצליה להעלאת הארנונה לשנת 2026 חייבת להתקבל עד 15.12.25, ולפיכך הוגשה העתירה כבר כעת.

מנגד, נשמעו בקרב הסטודנטים קולות ביקורתיים כלפי טענות המוסד. אחד מהם אמר: "עם שכר הלימוד שהם גובים מאיתנו, הם יכולים בהחלט לשלם את הארנונה שהעירייה דורשת. המחירים ברייכמן הם מהגבוהים בארץ, ולא ניתן להשוות אותם לשכר הלימוד באוניברסיטת תל אביב".

סטודנטים נגד רייכמן: "עם שכר הלימוד הגבוה - יכולים לשלם את הארנונה"