ביהמ"ש העליון: השופט אלרון דחה את ערעורו של רוצח בת שירות לאומי אורי אנסבכר ז"ל

מאת: מגזין בית המשפט,

השופט יוסף אלרון מבית המשפט העליון קיבל היום את עמדת הפרקליטות והותיר על כנו את עונשו של ערפאת רפאיעה, שאנס ורצח באכזריות את הנערה אורי אנסבכר ז"ל.

כזכור, בדצמבר 2022 נגזרו על רפאיעה מאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר, לאחר שהורשע במעשה טרור של רצח אכזרי בכוונה תחילה, אינוס וכניסה לישראל שלא כדין.

רפאיעה הודה במעשיו אך הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בטענה לאי כשירותו לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי.

על פי העובדות המתוארות בכתב האישום בו הורשע הרוצח, המנוחה שירתה כבת שירות לאומי במרכז "יעלים" לילדים ונוער בסיכון באזור עין יעל בירושלים.

הרוצח, תושב חברון, נכנס לישראל ביום 7.2.19 ללא היתר כניסה לישראל, והגיע ליער באזור עין יעל, מאות מטרים דרומית מערבית למרכז "יעלים", כשברשותו סכין קפיצית מתקבעת שאורך להבה 10 ס"מ, כיפה, טלפון סלולארי, אוזניות וחפצים נוספים.

המנוחה צעדה ביער, בשטח פתוח, כשהיא מרכיבה אוזניות המחוברות לטלפון נייד ומחזיקה עט וצרור דפים שהתכוונה לכתוב בהם. הרוצח הבחין בה כשהתיישבה על סלע במרחק עשרות מטרים בודדים ממנו, משהבחין בה גמלה בליבו ההחלטה להמיתה בשל היותה יהודייה.

הרוצח התקרב אל המנוחה, אמר לה בערבית "אני ערבי" ומשהמנוחה הסירה את האוזניות אמר לה בערבית כי הוא מעוניין לקיים עימה יחסי מין. המנוחה החלה להתרחק ממנו, אך הוא תפס בזרועה ומשך אותה, ומשהחלה לצעוק ולהתנגד שלף את הסכין, דקר אותה באמצעות ידו השמאלית שלוש דקירות רצופות באזור החזה בצד ימין, באמצע ובצד שמאל. המנוחה צעקה והתנגדה אך הלה גרר אותה כ 180- מטרים בשטח סלעי פתוח ביער עד למקום בו סבר כי הוא מוסתר, שם השכיב אותה על אדמת היער.

כל אותה העת המנוחה נאבקה במערער, צעקה וניסתה להתנגד לו באמצעות גופה. כדי להתגבר על התנגדותה המערער דקר אותה עוד מספר דקירות במקומות שונים בפלג גופה העליון וברגלים ולאחר מכן ביצע בה עבירת אינוס. בהמשך, בעודה שרועה על אדמת היער דקר אותה מספר דקירות נוספות באזור הצוואר, לאחריהן המנוחה חדלה להתנגד. לאחר שסבר כי המנוחה אינה בחיים, דקר אותה שוב בצד שמאל בפלג גופה העליון, שב למקום בו פגש בה, נטל את מכשיר הטלפון שהיה ברשותה, ניפץ אותו, הוציא מתוכו את כרטיס הזיכרון הנשלף והשליכו לבור מים סמוך.

כאמור, השופט אלרון דחה הבוקר את הערעור, קיבל את עמדת הפרקליטות במלואה, לפיו הנאשם כשיר לעמוד לדין ולפיכך הותיר את הכרעת הדין וגזר הדין על כנם.

והוסיף: "במקרה שלפנינו, מעשיו של המערער אכזריים במיוחד, כפי שקבע בית המשפט המחוזי. המנוחה חוותה סבל רב בטרם נרצחה, וניתן רק לדמיין את הכאב והסבל שהיו מנת חלקה בעת שהמערער ביצע בה את מעשיו ואת זממו בעודה נאבקת בו ומנסה להתנגד לו באמצעות גופה".

השופט אלרון: "לא קמה עילה אשר תצדיק את התערבותנו בקביעות העובדתיות של בית המשפט המחוזי ובמסקנותיו. הן המומחים מטעם המשיבה, הן עורכי חוות הדעת והן אלה אשר בדקו את המערער בדיקות שגרתיות רבות במסגרת שירות בתי הסוהר, הציבו תשתית יסודית, יציבה ואיתנה לכך שהמערער אכן כשיר לעמוד לדין ואינו חולה במחלת נפש. מנגד, חוות הדעת של המערער לא עוררה, ולא ספק סביר בקביעה זו".