ביהמ"ש: חייבת לבנק לאומי יותר ממיליון שקל, ותשלם רק 100 אלף
בית משפט השלום בחיפה אישר הסדר חדלות פירעון לאישה בת 61, שחובותיה מסתכמים בכ־1.24 מיליון שקל. השופט אפרים צ'יזיק (בצילום) קבע כי החייבת תשלם לנושיה 100 אלף שקל בלבד, בפריסה ל־50 תשלומים, מבלי לממש נכס שעליו רשומה לטובתה הערת אזהרה.
החייבת, נשואה ואם לחמישה, אינה עובדת ומתקיימת מקצבאות. הליך חדלות הפירעון בעניינה החל ביוני 2024. עיקר החוב, כ־1.05 מיליון שקל, הוא לבנק לאומי, ובין הנושים נמצאת גם חברת סלקום. מצבה הכלכלי של המשפחה עמד במרכז הדיון בהצעת ההסדר.
ברקע ההליך עמדה הערת אזהרה הרשומה מזה כ־30 שנה על דירת קרוב משפחה של בעלה של החייבת. לטענת החייבת, ההערה נרשמה בעקבות כוונה לרכוש את הדירה, אולם העסקה לא הושלמה בסופו של דבר בשל מצבו הרפואי של בעלה, ולכן אין לה זכויות ממשיות בנכס.
החייבת הציעה לסיים את חובותיה באמצעות תשלום כולל של 100 אלף שקל ב־50 תשלומים. הנאמן הסכים להצעה, בכפוף לכך שהתשלום החודשי לא יפחת מ־1,500 שקל. לפי המתווה, ישולמו 75 אלף שקל בתשלומים החודשיים, והיתרה, בסך 25 אלף שקל, תושלם עד תום התקופה.
מנגד, לא הוגשה התנגדות ממשית מצד הנושים להסדר. בנק לאומי נתן את הסכמתו להצעה, ואילו סלקום לא מסרה הסכמה מפורשת, אך גם לא נימקה התנגדות ולא התייצבה לדיון. השופט ראה בהתנהלות זו "הסכמה מהותית" מצד כלל הנושים להסדר שהוצע.
צ'יזיק נתן משקל למצבה הכלכלי והתעסוקתי של החייבת, שאינה עובדת ומתקיימת מקצבאות, וכן לכך שבעלה אינו עובד ברציפות. לאחר שעיין במסמכים ובנתונים שהוצגו בפניו ובחן את מצבו הכלכלי של התא המשפחתי, קבע כי ההצעה משקפת פתרון מעשי, אף שהיא מותירה חלק ניכר מהחובות ללא פירעון.
באשר להערת האזהרה, השופט קבע כי לא הוכח שלחייבת קיימות זכויות במקרקעין שניתן לממש לטובת הנושים. אמנם בעבר נרשמה ההערה לטובת בני הזוג, אולם היא נבעה מעסקת רכישה שלא הושלמה ולא בוצעה בפועל, ולכן אין לראות בדירה נכס השייך לחייבת.
בסופו של דבר, בית המשפט אישר את ההסדר וקבע כי החייבת תשלם 100 אלף שקל בלבד מתוך חובות של כ־1.24 מיליון שקל. התשלום ייפרס ל־50 חודשים, בסכום חודשי של 1,500 שקל, כאשר יתרה של 25 אלף שקל תשולם עד לסיום התקופה. 11200-03-24
תגובות