השופטת קנסה נאשם ב־13 אלף שקל והורתה על דיווח דחוף לעליון
בית משפט השלום בתל אביב דן בשורת בקשות והחלטות במסגרת ההליך הפלילי שמנהלת מדינת ישראל נגד הנאשם אמיר מלמד. השופטת אביטל אמסלם־גלבוע, היושבת בדין בתיק, דחתה באחרונה בקשה נוספת של מלמד לפסילתה, לאחר שבמהלך הדיונים כבר הטילה עליו קנסות שהצטברו ל־13 אלף שקל.
העימות המשפטי בין מלמד לרשויות לא החל בהחלטת הפסלות. ב־9 במרץ דן בית משפט השלום בראשון לציון בבקשה שהגיש יניב פינקל נגד מלמד למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. בפני השופט יניב ירמיהו נטען כי מלמד מטריד את פינקל, שוטר בתפקידו, ואת בני משפחתו.
לטענת פינקל, מלמד המשיך לפרסם סרטונים בעניינו ברשתות החברתיות, פרסם את מהלך הדיון הקודם ואף לא הסיר פרסומים למרות החלטות בית המשפט. מנגד, מלמד התמקד בדיון בטענות דיוניות, ובהן שאלת סמכות בית המשפט והמותב, ולא הציג גרסה עובדתית שסתרה את תצהירו של פינקל.
השופט ירמיהו קיבל את הבקשה והוציא נגד מלמד צו שאסר עליו להטריד את פינקל ובני משפחתו, ליצור עמם קשר, לעקוב אחריהם או לפרסם בעניינם. עוד נאסר עליו להתקרב למרחק של פחות מ־300 מטר מביתו וממקום עבודתו של פינקל ולהחזיק נשק. הצו נקבע עד 1 בספטמבר 2025.
בהמשך, ב־13 במאי 2026, נרשמה החלטה נוספת בהליך מעצר המתנהל נגד מלמד בבית משפט השלום בתל אביב. בפני השופט בנימין הירשל דורון התייצב אוריאל מיכאלוב, שמסר כי מלמד ייפה את כוחו לקבל דיסק ובו הקלטת דיון. מלמד השתתף בשיחת וידאו ואישר את מסירת הדיסק לנציגו.
חמישה ימים לאחר מכן, ב־18 במאי, הודיעה השופטת אמסלם־גלבוע כי במהלך הדיון בתיק הפלילי הטילה על מלמד שני קנסות בסכום כולל של 3,000 שקל. בהתאם לחוק בתי המשפט, הורתה להעביר בדחיפות את החלטתה ואת פרוטוקול הדיון למזכירות בית המשפט העליון, לצורך העברתם לעיון נשיא העליון.
פחות מחודש לאחר מכן, בעקבות דיון שהתקיים ב־10 ביוני, הטילה אמסלם־גלבוע על מלמד קנס נוסף בסך 10,000 שקל. גם הפעם הורתה כי ההחלטה ופרוטוקול הדיון יועברו בדחיפות לבית המשפט העליון. בכך הגיע סכום הקנסות שהוטלו עליו בשתי ההחלטות ל־13 אלף שקל.
ב־29 ביוני הגיש מלמד בקשה נוספת לפסילת אמסלם־גלבוע. לטענתו, המותב הפר חובות שיפוטיות, התיק הועבר בין שופטים שלא כדין, הקלטות הדיונים לא נמסרו לו וההליך מתנהל בניגוד עניינים. מנגד קבעה השופטת כי לא נשמעו עדים בפני המותב הקודם, וכי אי־קבלת טענות משפטיות אינה עילה לפסלות.
בסופו של דבר, אמסלם־גלבוע דחתה את בקשת הפסלות השנייה. היא ציינה כי מלמד סירב פעם אחר פעם להיות מיוצג, אף שהוצע לו למנות סנגור, ודחתה את טענותיו שלפיהן בית המשפט מבצע "עבירות ופשעים" כמשוללות יסוד. ההליך הפלילי נגדו נותר אפוא בפני אותו מותב. 37159-11-24
תגובות