פסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לכבד צוואה מאוחרת של גבר שנפטר, במסגרתה הוריש את נכסיו גם לבת זוגו מזה שני עשורים, על רקע צוואה קודמת אשר ביקש להשאיר את הנכסים לשלוש בנותיו מאשתו לשעבר.
החלטת בית המשפט למשפחה, מפאת העדר כשירות של המנוח וחוות דעת המומחים שהוצגו, עוררה ויכוח בין האישה לבנות באשר לתוקף הצוואה השנייה.
המערערת לא השלימה עם פסק הדין והגישה את הערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבמסגרתו היא עתרה לבטל את פסק הדין ולהורות על קיום הצוואה השנייה.
הצוואות שערך המנוח נוסחו בשנים 2004 ו-2015, בעוד הראשונה העניקה את נכסי הנדל"ן שלו לבנותיו והורשת חשבונות בנק, פיקונות ומיטלטלין לבת הזוג וכן זכות מגורים לכל חייה בדירת המגורים של המנוח. בצוואה השנייה נקבע שכל נכסיו יחולקו שווה בשווה בין הארבע.
ב- 2016 ערך המנוח את צוואתו השלישית שהיא זהה לצוואה השנייה ואולם התווסף בה סעיף המאפשר למערערת לקבל את דמי השכירות מדירת המגורים לכל ימי חייה, אם היא תאלץ לעבור למדור אחר מסיבות בריאותיות.
בהמשך המערערת הגישה בקשה לקיום הצוואה השלישית ואולם בסיום ההליך היא חזרה בה מבקשתה לקיים את הצוואה השלישית לאור ממצאי המומחה מטעם בית המשפט שקבע שהמנוח לא היה כשיר באותה עת והיא עתרה לקיום הצוואה השנייה.
הבנות התנגדו לקיום הצוואה השנייה והצוואה השלישית בטענות של העדר כשירות, מעורבות בעריכת הצוואות והשפעה בלתי הוגנת והן עתרו לקיום הצוואה הראשונה.
הבנות טענו מנגד שזה שהצוואה "הגיונית" לא אומר שאביהן היה כשיר לערוך אותה. לדבריהן אביהן סבל בתקופה הרלוונטית מבלבול שהלך לאיבוד גם בסופר, ולכן יש לקיים את הצוואה הראשונה כפי שנקבע.
לסיום שופטי בית המשפט המחוזי נפתלי שילה, שאול שוחט ועינת רביד העדיפו בסופו של דבר את הצוואה המאוחרת, אשר מתיישבת עם ההיגיון, שכן זוגתו של המנוח הייתה לצידו משך שנים ארוכות ותמכה בו במסירות. משכך, התקבל הערעור, והצוואה השנייה תקוים.
הבנות חויבו בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.
Comments