750 אלף ש"ח שולמו, הסכם לא נחתם: הבקשה למנוע מכירת דירה נדחתה

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לצו מניעה זמני שהוגשה נגד חברת הנדל"ן רמי שבירו, וזאת במסגרת סכסוך אזרחי שעניינו טענה לקיומו של הסכם מכר מחייב לרכישת דירה בפרויקט בראש העין. את הבקשה הגישו בני זוג, אשר ביקשו למנוע מהחברה לבצע כל דיספוזיציה בדירה נושא ההליך.

הבקשה נדונה בפני השופט אלי ברנד, אשר דחה אותה בקובעו כי לא הוכחה גמירות דעת מצד החברה להתקשר בהסכם מחייב. בהחלטתו ציין כי מניעת מכירת הדירה פוגעת בזכות הקניין של החברה וביכולתה להמשיך ולפעול עסקית מול לקוחות אחרים, בפרט כאשר אין בידיה חוזה חתום על ידי שני הצדדים.

לטענת המבקשים, בין הצדדים התנהלו מגעים ממושכים לרכישת הדירה, אשר כללו, בין היתר, מסירת טיוטת חוזה, מסמכים נלווים, העברת תשלום בסך 750 אלף ש"ח, וקבלת מכתב המאשר לכאורה את השלמת ההתקשרות. לטענתם, המדובר בהסכם מחייב שהושלם על כל פרטיו המהותיים, ואשר החברה לא הייתה רשאית לסטות ממנו.

מנגד, חברת רמי שבירו טענה כי המגעים נוהלו מול אם הרוכשת, גב' חגית אלמגור, אשר סייעה לחברה בעבר, ובמסגרת זו סוכם כי תוענק הנחה מסוימת בגין רכישת הדירה. לטענת החברה, בשלב החתימה ביקשו בני הזוג להוסיף שורת דרישות ותוספות שאינן תואמות את תנאי העסקה המקורית, ובהן ריהוט, פרקט, ועיצוב לפי דירה לדוגמה – דרישות אשר לא אושרו.

החברה הוסיפה כי ניסיונם של בני הזוג לשנות את תנאי העסקה באמצעות הצגת מסמך שלא נחתם כלל, אינו יכול לשמש ראיה להסכמה חוזית. לדבריה, המסמך המדובר נוסח באופן חד־צדדי, לא שיקף את עמדתה, ואף לא לווה בחתימתה או באישור פורמלי.

עוד נטען כי בני הזוג שילמו את סכום המקדמה במטרה ליצור מצג מלאכותי של התחייבות מצד החברה, על אף שזו לא חתמה על חוזה המכר. החברה שבה והבהירה כי אין בכוונתה לאכוף עסקה שלא נחתמה על ידה, והדירה נותרה זמינה למכירה.

השופט קבע כי טענת המבקשים בדבר גמירות דעת בעסקה איננה מבוססת דיה, ומבלי לקבוע מסמרות בתיק העיקרי, נקבע כי אין מתקיימים סיכויי הצלחה ממשיים בהליך זה. מאזן הנוחות, נקבע, נוטה לטובת החברה, אשר זכאית למכור את הדירה לרוכשים אחרים בהתאם לשיקול דעתה העסקי.

בסיום ההחלטה נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני. הובהר כי ההליך העיקרי נמשך, וכי המחלוקות בין הצדדים יוכרעו במסגרת הדיון לגופו של עניין.