שנה מאסר ופיצוי כספי: השופט שמאי בקר גזר עונש הולם על התוקפים במלון בתל אביב

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט השלום בתל אביב דן לאחרונה בפרשה חמורה של תקיפה אלימה שאירעה בבית מלון בעיר. בפני השופט שמאי בקר הובאו שלושה נאשמים – אושרי אבשלומוב, דניאל גבאי ואסף בר (שעניינו עדיין נדון), אשר הורשעו בתקיפה בנסיבות מחמירות של איש ביטחון במלון, לאחר שזה ביקש מהם לעזוב את החדר בו שהו. הנאשמים, שהודו בעובדות כתב האישום המתוקן, עמדו בפני גזר דין שכלל מאסרים בפועל לצד תשלום פיצויים למתלונן.

בפני השופט שמאי בקר נשמעו טענות התביעה, אשר דרשה להטיל עונשים חמורים על הנאשמים בשל אכזריות התקיפה ונזקיה. התובעת ציינה כי האירוע התחיל בכך שהנאשמים התבקשו לעזוב את המלון לאחר שעל פי החשד השליכו חפצים מחלון הקומה השמינית. בעקבות כך, אחראי הביטחון של המלון והמתלונן ביקשו מהם לפנות את המקום. הנאשמים עזבו תחילה, אך שבו כעבור דקות ספורות מתוך כוונה תחילה לתקוף את המתלונן. במהלך העימות, גבאי נגע בכתפו של המתלונן, וזה הדף אותו בתגובה – ואז הותקף באכזריות על ידי השלושה. התוקפים השתמשו במכות אגרוף, חניקות, ואף בשרשרת מתכתית לפגיעה ישירה בפניו של הקורבן. האירוע הסתיים רק כשהמתלונן התמוטט מחוסר אונים, לאחר שספג חבלות חמורות ונזק בלתי הפיך.

השופט שמאי בקר ציין בגזר דינו כי "מדובר באירוע אלימות חמור ומשולח רסן, שהתרחש ללא כל הצדקה. הנאשמים לא רק שלא חדלו מהמעשה, אלא המשיכו להכות את המתלונן גם לאחר שנפל ארצה, ללא חמלה או עכבות". בנוסף, הדגיש השופט כי "המתלונן, שהיה במועד הרלוונטי לכתב האישום חייל בשירות סדיר, יצא ליום עבודה רגיל, שגרתי, בבית מלון, שם עבד כשומר, במקביל לשירותו הצבאי, ורק משום שביצע את תפקידו, וביקש מהנאשמים לעזוב את בית המלון - נפל קורבן למתקפה אלימה, משולחת רסן, ללא כל סיבה או טעם של ממש; אלימות לשם האלימות."

לפי תסקיר נפגע העבירה שהוגש לבית המשפט, המתלונן סובל מפגיעות פיזיות ונפשיות קשות, והוכר כנכה לצמיתות על ידי ביטוח לאומי בשיעור של 45% נכות. הוא מתמודד עם תסמיני פוסט-טראומה חמורים ביותר, וחייו השתנו באופן בלתי הפיך בעקבות האירוע. השופט בקר ציין כי "הנה כי כן, הפגיעה של הנאשמים הותירה במתלונן נזקים ופגיעות קשות: פיזיות, נפשיות, כלכליות, חברתיות, ולמעשה – בכל תחומי החיים".

מנגד, טענו הסנגורים כי לנאשמים לא היה עבר פלילי משמעותי, וכי יש מקום לשקול שיקולי שיקום. נטען כי שניים מהם התחרטו על מעשיהם, אך השופט בקר דחה טענה זו בנימוק כי "לנאשם ניתנה הזדמנות לדרך שיקום, והוא בחר להתעלם ממנה ולהימנע משיתוף פעולה עם שירות המבחן". התביעה דרשה להטיל 15 חודשי מאסר בפועל על אבשלומוב ו-17 חודשי מאסר על גבאי, אך לבסוף קבע בית המשפט כי העונשים שיושתו על הנאשמים צריכים לשקף את חומרת המעשה ואת הפגיעה החמורה במתלונן.

בסופו של דבר, השית השופט שמאי בקר על הנאשמים עונשי מאסר בפועל – 10 חודשי מאסר לאבשלומוב ו-11 חודשי מאסר לגבאי, לצד מאסר על תנאי ופיצויים בסך 3,000 ו-5,000 ש"ח, בהתאמה. בגזר דינו כתב השופט: "נוכח הסתמיות המקוממת של האלימות מצד הנאשמים, התקיפה הברוטאלית והקשה, ובעיקר – הנזק שנגרם למתלונן הצעיר – שכלל גם נזק קבוע לצמיתות, לא ניתן להימנע מעונש מאסר של ממש".

פסק הדין מסכם את המסר הברור של מערכת המשפט במאבק באלימות חסרת רסן. השופט שמאי בקר חתם את דבריו בקביעה כי "אין מקום לגלות סובלנות כלפי גילויי בריונות אלימה, ויש להטיל עונשים שיהוו תמרור אזהרה לכל מי שמבקש לפתור מחלוקות באלימות חסרת רסן".