בית המשפט העליון, בהרכב השופטים יוסף אלרון, רות רונן וחאלד כבוב, קיבל באופן חלקי את ערעורו של מוחמד לולו על גזר הדין שניתן לו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, והפחית את עונשו ל-18 שנות מאסר בפועל, במקום 20 שנות מאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לולו הורשע בעבירת רצח לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין, לאחר שבמהלך ניסיון הימלטות מהמשטרה פגע עם הרכב הגנוב בקטנוע שעליו רכב הרצל בוסתני ז"ל, הדף אותו לעבר רכב אחר וגרם למותו במקום. בנוסף, הורשע במספר עבירות נוספות, בהן גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון ושהייה בלתי חוקית בישראל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב השופטים יוסי טופף, עודד מאור ומעין בן ארי, הרשיע את לולו וגזר עליו 20 שנות מאסר בפועל. בגזר הדין תואר כיצד לולו, תושב רמאללה ששהה בישראל שלא כחוק, קשר קשר עם אחרים לגניבת רכב ולהעברתו לשטחי הרשות הפלסטינית.
במהלך הימלטותו מהמשטרה, תוך נהיגה פרועה וחסרת מעצורים, נכנס לולו לנתיב נגדי, פגע בעוצמה בקטנועו של המנוח, והדף אותו לעבר רכב חולף. לאחר התאונה, לולו יצא מהרכב ונמלט ברגל, מבלי לבדוק את מצבו של בוסתני או להגיש עזרה, כשהוא מותיר אותו לכוד מתחת לרכב שנפגע בהתנגשות.
בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת מעשיו של לולו, ואת העובדה שבעת ביצוע העבירות שהה בישראל שלא כדין וללא רישיון נהיגה. מתחם העונש ההולם לעבירה מסוג זה נקבע בין 18 ל-22 שנות מאסר, ועונשו של לולו מוצה במרכז המתחם.
בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור, תוך שקבע כי אכן מדובר בעבירת רצח שבוצעה ביסוד נפשי של אדישות, אך במקרה זה – להבדיל ממקרים חמורים יותר של רצח באדישות – לא היה רכיב מובנה של אלימות ישירה, כפי שקורה במקרים של שימוש בנשק או מכות פיזיות.
יחד עם זאת, השופטים הדגישו כי חומרת מעשיו של לולו מצדיקה ענישה משמעותית, במיוחד לנוכח עברו הפלילי הכבד וריבוי העבירות שביצע באותו אירוע. על כן, הוחלט להפחית את עונשו לשתי שנות מאסר פחות מהעונש שנגזר עליו במחוזי, כך שירצה 18 שנות מאסר בפועל.
השופט יוסף אלרון, שכתב את פסק הדין, ציין כי אף שיש להבדיל בין סוגי המקרים של רצח באדישות, הרי שבריחה פרועה מהמשטרה תוך סיכון חיים והפקרה לאחר גרימת מוות מצדיקים ענישה משמעותית. השופטים חאלד כבוב ורות רונן הצטרפו להחלטה.
コメント