רחובות: 16 דיירים בפרויקט תמ"א 38 יפוצו ב-1.8 מיליון שקל עקב עיכובים ממושכים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית משפט השלום ברחובות הכריע בתביעה שהגישו 16 רוכשי דירות בפרויקט תמ"א 38 ברחוב מילר בעיר, לאחר שסבלו מעיכובים משמעותיים בקבלת דירותיהם. השופט ישראל פת פסק כי החברה היזמית, שלא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בחוזה, תשלם לדיירים פיצוי בסכום כולל של 1,744,875 שקל. בנוסף, החברה חויבה לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 76,360 שקל. עם זאת, לאור מצבה הכלכלי של החברה, נותר ספק אם הדיירים יזכו לקבל את הפיצוי בפועל.

פרויקט תמ"א 38 המדובר יצא לדרך מתוך מטרה לחזק מבנה ישן ולהוסיף לו יחידות דיור חדשות, אך במהלכו התגלו קשיים שהובילו לעיכובים ממושכים. הרוכשים, שציפו לקבל את דירותיהם בזמן, גילו כי העבודות מתעכבות מעבר למצופה, מה שהוביל אותם לפנות לבית המשפט ביולי 2022 בדרישה לקבלת פיצוי כספי. לטענת הדיירים, החברה היזמית וחברת הניהול לא עמדו בהתחייבויותיהן וגרמו להם לנזקים כלכליים משמעותיים.

בעקבות הקשיים בפרויקט, מינה בית המשפט המחוזי באוגוסט 2022 כונס נכסים במטרה להביא להשלמתו. במהלך ההתדיינות המשפטית, הגיעו הצדדים להסכמה עקרונית על כך שהדיירים זכאים לפיצוי, אך המחלוקת התמקדה בגובה הפיצוי ובאחריות הנתבעים השונים.

באפריל 2023, במסגרת ההליך המשפטי, ביקשו הדיירים למחוק את התביעה נגד חברת הניהול והיזם עצמו, בטענה שאין עוד עילה משפטית נגדם. השופט קיבל את הבקשה, אך ציין כי מאחר שהם נמחקים מההליך, לא תהיה להם זכאות להחזר הוצאות משפט.

בסופו של ההליך, פסק בית המשפט כי החברה היזמית תשלם פיצוי משמעותי בגין האיחור במסירת הדירות. בנוסף לחיוב הפיצוי, חויבה החברה לשלם גם את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של הדיירים. השופט הדגיש כי חובות אלה נגזרות באופן ישיר מהאיחור הבלתי מוצדק במסירה, כפי שנקבע בחוזה המכירה.

עם זאת, השופט ציין כי עקב מצבה הכלכלי הקשה של החברה היזמית, קיים ספק בנוגע ליכולת הדיירים לקבל את מלוא הפיצוי בזמן הקרוב. הדבר מדגיש את הצורך בהסדרת מנגנוני פיקוח ואכיפה נוקשים יותר על פרויקטים מסוג זה.

המקרה הנוכחי מהווה תזכורת לחשיבות הבדיקות המשפטיות והפיננסיות בפרויקטים של התחדשות עירונית. דיירים פוטנציאליים נדרשים לוודא כי החברה היזמית יציבה כלכלית ושהחוזים כוללים סעיפים ברורים באשר לאחריות היזמים במקרה של עיכובים. ההליך המשפטי גם מצביע על הצורך בשיפור מנגנוני האכיפה, שיבטיחו שדיירים לא ימצאו עצמם במצב שבו הם נאלצים להילחם בבתי המשפט כדי לקבל את זכויותיהם הבסיסיות.