רה"מ בנימין נתניהו ניצח בקלפי, אך הקרב על בית המשפט העליון רק מתחיל
תוצאות הבחירות מציבות את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בפני מציאות פוליטית חדשה. נתניהו מתחזק, אך עדיין אינו מחזיק ברוב להקמת ממשלה. העימות בין שר המשפטים יריב לוין לנשיא העליון, המאבק על בחירת השופטים והאפשרות למהפך שלטוני מעלים שאלה אחת. מי יהיה שר המשפטים הבא, ומי יקבע את דמותה של מערכת המשפט בשנים הבאות?
הבחירות הסתיימו, אבל הסיפור הגדול של מערכת המשפט עוד לא נכתב. אחרי הפגנות הענק, הרפורמה המשפטית והקרע בין הרשויות, מתקרבת הכרעה שאינה תלויה רק בזהות ראש הממשלה. בין השמות לתיק המשפטים נמצא עו"ד דוד פטר. עבור שופטי העליון הוא אינו שם חדש. השאלה היא באיזה תפקיד יפגשו אותו בפעם הבאה.
הליכוד זכה ב־27 מנדטים, מפלגת ישר של גדי איזנקוט ב־21, וגוש נתניהו מחזיק ב־53 מנדטים. אין עדיין הכרעה מי ירכיב ממשלה. אלא שמתחת למספרי המנדטים מסתתר מאבק אחר. לא רק מי יקבל את המפתחות ללשכת ראש הממשלה, אלא מי יקבל את הסמכויות להשפיע על הרכב בית המשפט העליון.
כדי להבין את עוצמת המאבק, צריך לחזור לעימות בין יריב לוין ליצחק עמית. שר משפטים שסירב להכיר בנשיא העליון, נשיא שנבחר לתפקידו, ובית משפט שנאלץ להתערב ביחסים בין השניים. בפסק הדין מ־7 ביוני נקבע כי לוין פעל לסיכול המינוי ובהמשך לפגיעה בלגיטימיות שלו. ההליך הסתיים בהכרעה, לא בפיוס.
את חומרת המשבר תיאר עמית ביוני במילים שאינן מותירות מקום לספק. "השיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא בנקודת שפל חסרת-תקדים". הוא התריע גם מפני הסכנה שבהתרגלות להשתלחויות בשופטים, לכינויי גנאי ולהטרדות. עמית לא דיבר אז על הבחירות, אבל דבריו ממחישים את המציאות המוסדית שבה יידרש לפעול גם מול הממשלה הבאה.
אם נתניהו ירכיב ממשלה, הקרב על משרד המשפטים עשוי לקבל תפנית מסקרנת. יריב לוין יכול להישאר בתפקידו, אך אפשרות אחרת היא מינויו של עו"ד דוד פטר, המוכר היטב לשופטי העליון מהעימותים המשפטיים שבהם ייצג את הדרג הפוליטי. עבור נשיא העליון יצחק עמית, חילופי השרים לא בהכרח יסמנו את סוף המשבר. ייתכן שדווקא יפתחו פרק חדש במאבק.
כאן נכנס לתמונה עו"ד דוד פטר, ששוריין במקום ה־16 ברשימת הליכוד. גורם בכיר בסביבתו של ראש הממשלה נתניהו אמר כי פטר עשוי להיות שר המשפטים הבא, ואף הגדיר אותו כמועמד המתאים ביותר לתפקיד. פטר, משפטן חד ותקיף ומבקר של האקטיביזם השיפוטי, ייצג את נתניהו ולוין בהליכים רגישים בפני בג"ץ.
האירוניה המשפטית ברורה. אותו עורך דין שהופיע בפני שופטי העליון, הציג טיעונים נחרצים והתעמת משפטית עם עמדותיהם, עשוי לחזור אליהם בתפקיד אחר לחלוטין. לא עוד פרקליט המבקש לשכנע הרכב שופטים, אלא שר משפטים בעל סמכויות במערכת שבה התדיין. השופטים מכירים את טיעוניו. הפעם השאלה תהיה אילו החלטות יקבל.
אבל פטר אינו הסיפור כולו. האפשרות לממשלת רוטציה בין נתניהו לאיזנקוט מציפה סתירה פוליטית מרתקת. השניים עשויים להגיע להסכמות על חלוקת ראשות הממשלה, אך מה יקרה אם נתניהו יבקש לשמור את תיק המשפטים לליכוד? האם גוש השינוי יסכים לכהן בממשלה ששר המשפטים שלה ממשיך את המדיניות שנגדה ניהל מאבק ציבורי?
ומנגד, אם איזנקוט ירכיב ממשלה וימנה שר משפטים שיבקש לשקם את היחסים עם עמית, האם יהיה בכוחו לשנות את המציאות? החקיקה שכבר אושרה לא תיעלם עם חילופי השלטון. שינוי שיטת בחירת השופטים יחייב צעדים משפטיים ופוליטיים, וייתכן שגם עימות נוסף בכנסת. דווקא ממשלה שתבקש להרגיע את המערכת עלולה להידרש להחלטות שיחדשו את המחלוקת.
בינתיים, בבית המשפט העליון ארבעה תקנים פנויים. שופטים נוספים צפויים לפרוש בשנים הקרובות, ובהם הנשיא עמית באוקטובר 2028. זהו לב המאבק. שרים וממשלות מתחלפים, אבל השופטים שימונו ימשיכו לכהן אחריהם. לכן שאלת זהות שר המשפטים הבא איננה רק עניין של חלוקת תיקים קואליציונית. זו הכרעה בעלת משמעות מוסדית ארוכת שנים.
נתניהו ואיזנקוט עשויים למצוא דרך לחלוק את השלטון, אבל משרד המשפטים עלול להיות המקום שבו הפשרה תיתקל במבחן הקשה ביותר. האם נתניהו יוותר על תיק שהפך למוקד הרפורמה? האם גוש השינוי יקבל שר המזוהה עם עמדות לוין? ומה יקרה אם פטר יהיה האיש שיתיישב מול עמית? אלה שאלות שטרם הוכרעו, אך משמעותן חורגת מהממשלה הבאה.
תגובות