השופטת אפרת פינק מנהלת את הדיונים ביעילות, תוך שימת לב לכל פרט ובהקפדה

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

שופטים בתחום הפלילי הם קו ההגנה האחרון של הציבור מפני עבריינים ופושעים מסוכנים. עם זאת, לעיתים בתפקידם כלול הצורך להימנע מלרסק את האדם שפשע – ולאפשר לו פתח לשיקום חייו. ביקור באולמה של השופטת אפרת פינק, חושף את מקצועיותה ורגישותה ביעילות.

השופטת פינק נחשבת לאחת השופטות הבולטות ביותר בבית המשפט. דרכה המקצועית החלה עוד בסוף המאה העשרים עת סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

מיד לאחר שהוסמכה כעורכת דין שימשה כמנהלת במחלקה המשפטית של עמותת "ידיד". היא המשיכה לעסוק בעריכת דין, תחילה כשכירה ובהמשך עבדה כעוזרת משפטית אצל השופט יעקב טירקל בבית המשפט העליון. בשנת 2006 סיימה לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2003 עד 2013 שימשה כסגנית בכירה לסנגורית הציבורית הארצית במחלקת בית משפט עליון. בשנת 2013  מונתה לכהונת שופטת בתי משפט השלום במחוז מרכז.

הביקורות הטובות במסדרונות בית-המשפט מעידות על שופטת משכמה ומעלה. היא נחשבת לשופטת מקצועית ומאוד יסודית, אשר בוחנת כל מקרה לגופו, ולכן לא ניתן לדעת מראש מה תהיה הכרעתה. מטרתה היא אחת: לבחון את העובדות לגופן ולהכריע לפי הדין. מסקירת פסקי הדין שלה, ניתן ללמוד על הבנה עמוקה של התיקים שלפניה, וזאת מבלי להתרשם מרעשי הרקע, ולכן היא מגיעה לתוצאה המדויקת והצודקת.

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד

בשל שביעות רצון המערכת מהתנהלותה המקצועית פינק מונתה לכהונת סגנית נשיאת בתי משפט השלום מחוז המרכז. באפריל 2022 מונתה לכהונת שופטת בפועל ורשמת בית המשפט המחוזי וביוני 2024 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. 

פינק מגיעה מוכנה לדיון; מכירה את התיק ובקיאה בכל פרטיו; שואלת את נציגי המדינה שאלות נוקבות ודורשת מהם ראיות לביסוס טענותיהם. לא אחת היא נוזפת בפרקליטים כאשר הללו מגלים חוסר בקיאות בתיק או כאשר מפריחים טענות ללא בסיס. יש שיגידו כי היא מאמצת גישה סניגוריאלית; בעיניים בוחנות יותר ניתן לראות כי היא מאמצת גישה מקצועית המתייחסת ברצינות לתפקידה כשופטת – וככזו היא דורשת לשמור על סטנדרט מקצועי גבוה בהתאם.

זוהי חוויה אחרת לראות שופטת פלילית, שצמחה בעולם סניגוריאלי. הניואנסים של אבחנה בין חומרת העונש ואינטרס ההרתעה לבין עקרון הענישה האינדבידואלי, מוצאים ביטוי ייחודי בפסיקותיה. הגישה הכמעט אוטומטית להעדפת גישת התביעה, מפנה מקום לרגישות יוצאת דופן במחוזות המשפט הפלילי, באולמה של השופטת פינק.

כך למשל פסקה כי המדינה תחויב לרשום כנשואים ישראלים שנישאו נישואים אזרחיים בווידאו מבלי לצאת מגבולות ישראל; בפסק דין אחר קבעה כי יש לשחרר פלסטינית, בין היתר, מכיוון שבעבר, לפני השבעה באוקטובר, היא עברה את "המסננת הביטחונית" וקיבלה אישור עבודה.

אלו דוגמאות בודדות המלמדות כיצד עניינו של האזרח הנפגע עומד בראש מעייניה. אין זה אומר כי כל תביעת סרק מתקבלת אך גם במקרים בהם טועה התובע בטענותיו, היא מציגה לו את הדרכים החלופיות בהן כדאי לא לנקוט כדי שלא יבזבז את משאביו ואת משאבי בית המשפט.

ביום רביעי (18.9) הונחה על שולחנה של השופטת אפרת פינק בקשה לחופשה שהוגשה ע"י אסיר. במהלך הדיון, פינק זזה בכיסאה בחוסר נוחות וביקשה משירות בתי הסוהר להבהיר, מדוע עדיין לא הוגשה תגובת העוטר בעניין החופשות: "כפי שכבר הדגשתי בהחלטות קודמות, ותוך התעלמות מהחלטות בית המשפט". עם זאת, חומרת המקרה של האסיר לא נעלמה מעיניה של השופטת פינק. היא ציינה כי על העותר להגיש בקשה חדשה לחופשה, והיא תידון בעניין ללא דיחוי. אמנם זו רק דוגמה אחת מני רבות – אך היא משקפת את המקצועיות והרגישות של השופטת פינק באולם בית המשפט. 

הדברים מסבירים את העובדה שהליכותיה השיפוטיות מעידות בבירור על נינוחות ושקט נפשי. ניהול הדיון נעשה על מי מנוחות וניכר כי היא אינה מתרגשת מטענות המאשימה. מקשיבה לצדדים בקשב רב ואינה מעניקה יתרון אוטומטי למאשימה.  

השורה התחתונה: הביטוי "לג'נגל" מתאר היטב את האופן המרשים בו אפרת פינק מנהלת את הדיונים - ביעילות רבה, תוך שימת לב לכל פרט והקפדה מלאה על זכויות הנאשמים. מרשימה במיוחד תגובתה והתייחסותה לאסיר המופיע בפניה - ביטויים של התחשבות ואנושיות בתוך יום דיונים עמוס במיוחד.