top of page

שוטר נפצע בעינו השמאלית מרסיס של חומר נפץ - המדינה סירבה להכיר בפציעתו



שוטר בשירות קבע נפצע במהלך עבודתו כאשר רסיס חומר נפץ התפוצץ וגרם לנזק לעינו השמאלית. למרות הנסיבות המצביעות בבירור על כך שהפגיעה ארעה במהלך שירותו, מדינת ישראל, המיוצגת על ידי קצין התגמולים של משרד הביטחון, סירבה להכיר בפגיעתו ככזו שאירעה במהלך שירות ביטחוני.


בדחייתו הסתמך קצין התגמולים בתיקון מס' 29 לחוק הנכים תגמולים ושיקום. תיקון זה מפרט כי הזכאות להכיר בפציעות של עובדי קבע בשירותי הביטחון מוגבלת לאירועים הקשורים ישירות לפעילות ביטחונית. במידה והפגיעה אינה נובעת מאירוע ביטחוני, רשאי משרת הקבע לבקש הכרה מכוח חוק הביטוח הלאומי, ולא על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום.


השוטר הגיש ערעור שנדון בוועדת הערר לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום. ההרכב כלל את השופטת (בצילום) בדימ' יעל אחימן, ד"ר הדר ירדני וגב' ברוריה דדון, המכהנים כנציגי ציבור.


מבחינה ראייתית, כפי שפורט בפסק הדין, יש חשיבות מכרעת כי תחומי אחריותו של המערער כוללים את הרכבת מטעני חבלה וחגורות נפץ, הכרוכים בשורה של הליכי הלחמה. פעולות אלו מסתיימות בהפיכת מעגלים אלקטרוניים לרכיבים המעוררים רצף של תגובות אלקטרוניות, שבסופו של דבר מביאות ליצירת מנגנון הפעלה נפיץ. האדם המעורב בתהליך זה צפוי להיות בעל הבנה מקיפה כיצד פעולת ההלחמה ממלאת תפקיד חיוני בהשגת המטרה הסופית של ייצור חומרי נפץ.


בהתחשב בתכליתו הכוללת של חוק הנכים תגמולים שנועד להיות חוק סוציאלי המרחיב את מעגל הזכאים על פיו של תיקון מס' 29, המבקש להגביל את הזכאות ולהחריג משרתי קבע אלא אם מתקיימים קריטריונים ספציפיים. לאור גורמים אלו מגיעה הוועדה למסקנה כי יש להכיר בזכאותו של המערער על פי חוק זה דווקא.


חברי הוועדה ראו בניסיון זה אמצעי לתאר את האירוע בצורה מוטעה ולנתקו מהתכונות הצבאיות והביטחוניות הטבועות בו. משכך, התקבלה מסקנה כי יש להכיר במערער כנפגע לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום.

コメント


bottom of page