פסק הדין של בית דין אזורי לעבודה בחיפה הכיר לאחרונה באיש אחזקה לשעבר במפעל העוסק בצביעה תעשייתית כנפגע עבודה על אסטמה שבה חלה.
התובע בן 70 עבד במפעל במשך שבע שנים, בעיקר בעבודות חשמל ותחזוקה של מכונות צביעה. במהלך שהותו במפעל הוא נחשף לחומרים מזיקים שונים, ביניהם אבקות צבע ואפוקסי, הידועים כמגרים את דרכי הנשימה.
כתוצאה מחשיפה ממושכת זו, אובחנה לתובע אסתמה. אולם כאשר הגיש תחילה תביעה להכרה כנפגע עבודה, תביעתו נדחתה על ידי הביטוח הלאומי - בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין העבודה לבין האסטמה.
בבדיקה נוספת של מומחית רפואית מטעם בית המשפט, נקבע כי אסתמה של התובע קשורה ישירות לתנאי עבודתו במפעל. המומחית הדגישה כי רמות החומרים המזיקים אליהם נחשפו העובדים, לרבות התובע, חרגו מהגבולות המותרים. מעבר לכך, צוין כי לתובע לא היו אמצעי מיגון נאותים, כגון חבישת מסכה או חליפת מגן, בעת העבודה עם חומרים אלו.
מנגד עתר הביטוח הלאומי למנות מומחה אחר בטענה שהמומחית סתרה את עצמה בחוות הדעת, וערערו על ממצאי המומחית באמצעות בקשה למינוי מומחה נוסף, והטלת ספק בקשר הסיבתי בין סביבת העבודה של התובע לבין הופעת אסתמה.
השופטת איריס רש ציינה ש"המומחית קבעה באופן חד משמעי כי התמונה הקלינית עומדת בקריטריונים של אסטמה תעסוקתית והתייחסה לבירור הרפואי הנדרש לצורך קביעת אבחנה של אסטמה תעסוקתית ולתוצאות בדיקת המטכולין."
עוד קבעה השופטת רש כי "חוות דעתה של המומחית והמענה לשאלות ההבהרה עולה בבירור כי קיים קשר סיבתי בין מחלת האסטמה לבין החומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו".
לנוכח כל האמור, נקבע כי אין הצדקה לסטות מקביעותיה של המומחית והשופטת הכירה באסטמה כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
