סכסוך שכנים: תבעו לפנות את האופניים - ובסוף ישלמו 17 אלף שקל
בית משפט השלום בקריית גת דחה תביעה של בני זוג שביקשו לחייב את שכניהם להסיר מתקן לקשירת אופניים, שני זוגות אופניים ומצלמת אבטחה מהשטח המשותף בבניין. בפני השופטת ענת חולתא (בצילום) עמדה השאלה אם מדובר בשימוש בלתי סביר ברכוש המשותף או בהתנהלות רגילה ומותרת בבניין מגורים.
התובעים, נופר דהן ומשה מתן דהן, מתגוררים בדירת גן, בעוד הנתבעים, הגר כהן אוקנין וליאור כהן, מתגוררים בקומה הראשונה. לטענת התובעים, מתקן האופניים יוצר לכלוך, פוגע באסתטיקה, חוסם גישה לתיבות הדואר ואף פוגע בפרטיותם בשל קרבתו לחלון המטבח.
מנגד, הנתבעים טענו כי מדובר במתקן קטן, בשטח של כ־30 על 40 ס"מ, שאינו חוסם מעבר ואינו פוגע בפרטיות. לדבריהם, ילדיהם משתמשים באופניים מדי יום, ובבניין אין מעלית, כך שהעלאתם והורדתם לדירה אינה מעשית או בטיחותית.
במהלך ההליך התברר כי הנתבעים ניסו קודם להציב את האופניים ב"נישה" אחרת ליד תיבות הדואר, אך התובעים התנגדו לכך ואף הניחו במקום עציץ וצעצועים. השופטת קבעה כי דווקא העציץ והצעצועים שהציבו התובעים הפריעו יותר לגישה ולמראה השטח המשותף.
התובעים טענו גם כי הנתבעים לא קיבלו את הרוב הדרוש מבעלי הדירות להצבת המתקן. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי משעה שמדובר בשימוש סביר ויומיומי ברכוש המשותף, שאינו יוצר תפיסת חזקה ייחודית, אין צורך באותו רוב מיוחד שעליו הסתמכו התובעים.
באשר למצלמת האבטחה, בית המשפט קבע כי התובעים לא הציגו ראיות לכך שהיא מצלמת את דירתם או פוגעת בפרטיותם. מנגד, הנתבעת העידה כי המצלמה מכוונת לאופניים בלבד, ועדותה לא נסתרה. לכן נדחתה גם הדרישה להסרת המצלמה.
השופטת חולתא קבעה כי קשירת אופניים בשטח המשותף היא שימוש סביר, שכיח וצפוי בבניין מגורים, כל עוד אינה נעשית באופן פוגעני. בפסק הדין נכתב כי הנתבעים "נגררו לבית המשפט על לא עוול בכפם", וכי ציפיות התובעים אינן מותאמות למגורים בבניין משותף בסביבה עירונית.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה במלואה. נופר ומשה מתן דהן חויבו לשלם להגר כהן אוקנין וליאור כהן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 17 אלף שקל. 36640-12-24
תגובות