התלוננה על טפטוף מהשכנים - התביעה נדחתה והיא תשלם 16,500 שקל
המפקחת על רישום המקרקעין דחתה תביעה שהגישה בעלת דירה נגד שכניה, לאחר שטענה כי מים שמקורם באדניות שבדירתם גורמים נזק למרפסתה. בפני המפקחת כרמית קציר־ברין (בצילום) עמדה המחלוקת בשאלה אם מקור הטפטוף והאבנית הוא בדירת בני הזוג או במערכת שבדירת התובעת.
התובעת, המתגוררת בקומה הראשונה, טענה כי מי השקיה מדירת השכנים שבקומה השלישית זולגים אל מרפסתה וגורמים לעכירות בשיש, ללכלוך ולעובש. לדבריה, יש לחייב את בני הזוג להתקין מערכת השקיה וניקוז תקינה שתמנע את המשך חדירת המים.
מנגד, בני הזוג טענו כי לא הוכח כל קשר בין דירתם לבין הנזקים הנטענים. לדבריהם, דירתם ממוקמת שתי קומות מעל דירת התובעת, ובדירה שביניהן לא נמצאה רטיבות. עוד טענו כי בבניין קיימים מקורות אפשריים נוספים למים, ובהם צמחייה ומערכות השקיה בדירות אחרות.
בהמשך הפנו השכנים גם למערכת השקיה ולמכונת כביסה המצויות בדירת התובעת עצמה, וטענו כי מקור הטפטוף עשוי להיות דווקא שם. עוד טענו כי ניסו לאתר את מקור הבעיה וכי הממצאים הצביעו על דירתה, בעוד שהתביעה הוגשה, לטענתם, על רקע סכסוך קודם בין הצדדים.
בהסכמת הצדדים מינתה המפקחת מומחה, שבדק את הדירות ואת המרפסת. בחוות דעתו נמצאו סימני הצטברות אבנית המעידים על מים עודפים, אך לא נמצא כי מדובר במים שמקורם בקומה העליונה. המומחה כתב כי "זהו נזק עצמי ולא נזק של מים עודפים הנוזלים מקומה עליונה".
עוד מצא המומחה כי בדירת התובעת קיימת מערכת ניקוז, אך קיים חשש שמערכת העודפים שלה דולפת. בסריקה תרמית שבוצעה במרפסת לא נמצאה רטיבות ולא אותר נזק לטיח. חוות הדעת לא נסתרה בראיות מקצועיות אחרות, והמפקחת אימצה את מסקנותיה.
קציר־ברין קבעה כי התובעת לא הוכיחה שמקור הנזק הוא בליקוי בדירת השכנים, ולכן לא נמצאה הצדקה להורות להם לבצע עבודות השקיה או ניקוז. ההכרעה התבססה על ממצאי המומחה ועל היעדר תשתית ראייתית שמקשרת בין דירת בני הזוג לבין הטפטוף הנטען.
בסופו של דבר, התביעה נדחתה. התובעת חויבה לשלם לשכניה כ־15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין, וכן 1,500 שקל בגין שכר המומחה. בסך הכול הגיע החיוב לכ־16,500 שקל, נוסף על דחיית הסעדים שביקשה נגד בני הזוג. 5/1442/2025
תגובות