העליון: ניתן לחלט כספי שוחד גם אם עורך הדין לא יקבל שכר טרחה
- מגזין בית המשפט
- לפני 50 דקות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ניתן לחלט כספים של מי שהורשע במתן שוחד, גם אם כתוצאה מכך לא ישולם שכר הטרחה לעורכי דינו. את הקביעה העקרונית ניסח שופט העליון יחיאל כשר, אשר עמד בפסק דינו על אבחנות חדשות בין סוגי חילוט שונים בעבירת השוחד.
פסק הדין מפרש את סעיף 297 לחוק העונשין, הכולל שני מנגנוני חילוט. סעיף 297(א)(1) מאפשר להורות על חילוט הרכוש שניתן כשוחד, ואילו סעיף 297(א)(2) מסמיך את בית המשפט לחייב את נותן השוחד בתשלום שווי התועלת שהפיק - מנגנון שכשר מגדיר כחילוט בשווי ולא כחילוט קנייני ישיר.
כשר קובע כי אף שבחוק אין הסדרה מפורשת למעמדם של צדדים שלישיים המתנגדים לחילוט, מדובר בלקונה משפטית שיש להשלים בפסיקה. בהתאם לכך, הוא מבחין בין התנגדות לחילוט רכוש בעין לבין התנגדות לחילוט שווי, ומשרטט אמות מידה שונות לזכויות קנייניות לעומת זכויות אובליגטוריות.
לפי קביעתו, בהתנגדות לחילוט מכוח סעיף 297(א)(1) תעמוד זכות רק למי שמחזיק בזכות קניינית או מעין־קניינית, שנרכשה בתמורה ובתום לב, מבלי שידע או יכול היה לדעת שהרכוש שימש או הושג בעבירה. במצב כזה בלבד ניתן יהיה למנוע חילוט של חלקו היחסי ברכוש.
לעומת זאת, במסלול חילוט השווי לפי סעיף 297(א)(2), רשאי גם בעל זכות אובליגטורית מוכרעת לנסות ולהתנגד לחילוט, ובלבד שיוכל להצביע על נימוקים מיוחדים המצדיקים זאת. סוגיה זו עמדה בלב טענות עורכי הדין ולשכת עורכי הדין, שטענו לפגיעה בזכות הגישה לערכאות אם לא יובטח תשלום שכר טרחה גם במצב של חילוט.
כשר דחה את הטענות וקבע כי עורכי דין מצויים בעמדה טובה משל נושים אחרים. לדבריו, שכר טרחתם מוגן בזכות עיכבון סטטוטורית מכוח סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין; הם נושים וולונטריים, מודעים לסיכונים, וביכולתם לצמצם חשיפה באמצעות כלים משפטיים מוקדמים כגון משכון או המחאת זכות.
הקביעות יושמו בפרשת נתיבי ישראל, שבה נדחו ערעורים על חילוט כספים של חברת ביבי כבישים, לאחר שהיא ומנהלה יהודה בוזגלו הורשעו במתן שוחד של 1.1 מיליון שקל למנכ״ל נתיבי ישראל לשעבר אלכס ויז'ניצר. בוזגלו נדון לשנת מאסר והחברה חולטה בעשרה מיליון שקל. כשר, יחד עם השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחו את ערעור חברת א. חוצבים במרחבי ישראל.
מינץ ואלרון, בניגוד לדעת כשר, דחו גם את ערעור עורכי הדין משה וינברג ואפרים ווגדן. את חוצבים ייצגו עורכי הדין ישראל שפלר ואורית פיכטמן־רובין; את עורכי הדין ייצגו גיא וינברג, אייל בן־שמחון ושיר עובדיה; ואת המדינה ייצגו נעמי זמרת וקרן שמיר.
תגובות