העליון הפך החלטת המחוזי לרישיון שהייה לאריתראי בלי שביקש כלל
- מגזין בית המשפט
- לפני 8 שעות
- זמן קריאה 2 דקות
בית המשפט העליון ביטל לאחרונה החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שניתנה בידי השופטת מיכל אגמון גונן, שלפיה המדינה נדרשה להעניק לנתין אריתראי רישיון ישיבת ארעי גם מבלי שביקש זאת. השופטת יעל וילנר קבעה כי ההחלטה במחוזי חרגה מהאיזון הראוי למתן סעד ביניים.
ההליך הגיע לבית המשפט המחוזי לאחר שאזרח אריתראה נכנס לישראל בשנת 2009 והגיש בקשה למקלט רק כעבור כעשר שנים. בקשתו נדונה תחילה בפני בית הדין לעררים ובהמשך הועברה למחוזי, שהורה למדינה להסביר מדוע אינה מעניקה לו רישיון א/5 זמני עד להכרעה בעניינו.
במהלך הדיון במחוזי ביקשה המדינה מספר ארכות להגשת עמדתה. הבקשה הראשונה התקבלה ואילו השנייה נדחתה על ידי השופטת אגמון גונן. בעקבות הדחייה קבע המחוזי כי יש להנפיק למבקש רישיון א/5 לשנה, אף שלא הוגשה מצדו כל בקשה לקבלת מעמד ארעי.
המדינה הגישה בקשה לעיון מחדש ואף ביקשה לעכב את ביצוע ההחלטה, אולם שתי הבקשות נדחו. לנוכח זאת הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון, בטענה כי מדובר בהחלטה בעלת מאפייני סעד זמני בערעור מנהלי, ולכן קיימת סמכות לדון בה גם אם לא הוגשה בקשה מפורשת מצד המשיב.
המשיב התנגד לבקשה וטען כי הדין מאפשר בקשת רשות ערעור רק על החלטות שניתנו במסגרת בקשה לסעד זמני בערעור מנהלי. לשיטתו, מאחר שהוא עצמו לא פנה לקבלת רישיון זמני, אין למדינה בסיס להליך ערעורי ואין מקור סמכות שמצדיק דיון בפני העליון.
בית המשפט העליון, בפני השופטת יעל וילנר, קבע כי למרות שהמשיב לא ביקש רישיון ארעי, ההחלטה שניתנה במחוזי היא למעשה סעד ביניים המשנה את מצבו המשפטי טרם הכרעת ההליך. לכן הייתה המדינה רשאית לפנות בבקשת רשות ערעור, שכן מדובר בצעד בעל השלכות מהותיות.
בבחינת תוכן ההחלטה ציינה השופטת וילנר כי לא הוצגה הנמקה המצדיקה את מתן רישיון א/5 ללא בקשה לכך ובשלב מקדמי של ההליך. היא הדגישה כי היה על המחוזי לבחור באמצעים מתונים יותר, דוגמת חיוב הוצאות, במקום שינוי משמעותי של מעמד המשיב והרחבת זכויותיו ללא עיגון מספיק.
בסיום קבע העליון כי ההחלטה להעניק למשיב רישיון זמני מבוטלת, וכי על המדינה להגיש את תגובתה המלאה בפני המחוזי לצורך המשך בירור בקשת המקלט. ההליך העיקרי נמשך וטרם ניתנה הכרעה סופית בעניין מעמדו של המשיב בישראל.
תגובות