פרשת רמי לוי היא רק נקודת הפתיחה ותקופת האחריות האישית כבר כאן

מאת: שלמה בן ברוך ,

בחודשים האחרונים נרשמת תפנית חדה במדיניות האכיפה של רשות ניירות ערך, כשהמיקוד עובר מענישה של תאגידים בלבד לאחריות ישירה של מנהלים בכירים. המהלך נועד לשנות את כללי המשחק בשוק ההון ולהבהיר כי מחדלים ניהוליים או פיקוחיים לא יסתיימו עוד באזהרה או קנס סמלי.

שלושה מהבולטים שנפגעו מהגישה החדשה הם רמי לוי, מיכאל שלוסר ונתנאל לורנצי. לוי, העומד בראש רשת השיווק המוכרת, נאלץ לשלם קנס של רבע מיליון שקל לאחר שהתרשלות בפיקוח הובילה לשגיאות מהותיות בדוחות הכספיים. לורנצי, מנכ"ל חברת דקמא, שילם 525 אלף שקל והורחק מתפקיד ניהולי למשך חמישה עשר חודשים עקב החלטות השקעה שלא תאמו את מדיניות החברה. שלוסר, יו"ר בי קיור, נענש בקנס של 400 אלף שקל בשל פיקוח לקוי ואי קבלת אישורים נדרשים לפעילות החברה.

לדברי עו"ד שרה קנדלר, המובילה את מחלקת האכיפה, מדובר במאמץ להטמיע אחריות אישית ולחזק את ההרתעה. הנתונים מצביעים על שינוי עמוק: היקף הקנסות שהוטלו על יחידים מתחילת 2025 עבר את רף 13 מיליון השקלים, ולצדם עיצומים נוספים בהיקף של כ־4 מיליון שקל. גם משך ההליכים התקצר משמעותית ועומד כיום על כשנתיים ושלושה חודשים בלבד.

הענישה איננה מופנית רק כלפי מנהלים. גם החברות עצמן סופגות עיצומים כבדים. רמי לוי שיווק השקמה נדרשה לשלם 1.4 מיליון שקל, בי קיור 1.5 מיליון שקל ועמיר שיווק 1.2 מיליון שקל. במקביל, ננקטים צעדים חדשים שנועדו לייעל את הליכי האכיפה, בהם ליווי משפטי צמוד, ימי חקירה מרוכזים ושילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לניתוח חומרי חקירה.

המדיניות המחמירה באה לידי ביטוי גם בתחום הייעוץ הפיננסי. אחת הדוגמאות הבולטות היא שלילת רישיונה של חברת גלובל נט, ששיווקה ללקוחות מוצרים פיננסיים זרים בניגוד לחוק ובכך העמידה בסיכון כ־600 מיליון שקל מכספי חוסכים. ברשות מבהירים כי הפרות מתמשכות יביאו לשלילת רישיון, בעוד שבמקרים נקודתיים ניתן יהיה להסתפק בעיצומים כספיים בלבד.

לצד זאת, מתנהלות חקירות נרחבות סביב חשדות למרמה בהיקפים עצומים. ירון פיטארו, בעלי קרן וולת'סטון, יחד עם אילן בן ישי ועידן כץ, נחקרים בחשד לגיוס כ־1.6 מיליארד שקל במרמה. מקרים נוספים, בהם פרסונל יזמות, איתנים יזמות ופרשת סלייס, ממחישים את הסיכון הגובר בתחום ההשקעות האלטרנטיביות, שם גויסו מאות מיליוני שקלים ללא תשקיף ובאופן שמעמיד את המשקיעים בסיכון גבוה.

הרשות פועלת במקביל גם בזירה הרגולטורית ומקדמת חקיקה חדשה שתדרוש ממשפיענים ברשת לחשוף אינטרסים ולהחזיק ברישיון מתאים לפני מתן המלצות השקעה. במקביל, גם חברות ממשלתיות ניצבות על הכוונת. התעשייה האווירית נדרשה לשלם קנס של 825 אלף שקל עקב מחדל במינוי יו"ר דירקטוריון, ואף הוזהרה כי מניותיה יימחקו מהמסחר אם לא תסדיר את הממשל התאגידי שלה.

בתחום האכיפה האזרחית נרשמת התרחבות משמעותית. בשנת 2025 הוקצו 350 אלף שקל למימון תביעות ייצוגיות, סכום הגבוה בהרבה מהיקפי התמיכה בשנים הקודמות. קנדלר רואה במהלך זה כלי משלים חשוב להגנה על המשקיעים ולשמירה על משמעת השוק, ומציינת כי נבחנות דרכים נוספות להעמקת התמיכה באכיפה פרטית.

המגמה החדשה ברשות ניירות ערך מסמנת שינוי יסודי ביחס לשוק ההון הישראלי. אחריות ניהולית איננה עוד מושג תאורטי אלא עיקרון שמיושם הלכה למעשה. מי שיפר את החוק, בין אם הוא מנהל בכיר ובין אם יועץ השקעות קטן, צפוי להתמודד עם עיצומים כבדים ואובדן האפשרות להמשיך בפעילותו העסקית. המסר ברור: כספי הציבור אינם מקום לניסויים או להפרות, ומי שלא יעמוד בכללים ישלם על כך מחיר כבד.

פרשת רמי לוי היא רק נקודת הפתיחה ועידן האחריות האישית כבר כאן