ביהמ"ש קבע: הודעת יום ההולדת של סטימצקי היא פרסומת לכל דבר

מאת: שלמה בן ברוך,

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הודעת מסרון שנשלחה ללקוח מטעם רשת הספרים סטימצקי, ובה ברכת יום הולדת והצעת הנחה, מהווה "דבר פרסומת" בהתאם לחוק התקשורת. לפיכך אישר בית המשפט להגיש נגדה תובענה ייצוגית בגין שליחת הודעה שכזו ללא הסכמתו המפורשת של הלקוח מראש. ההחלטה מהווה איתות משמעותי לחברות מסחריות באשר לגבולות המותר והאסור במסגרת הקשר הישיר עם לקוחותיהן.

הדיון התקיים בפני השופט איל באומגרט (בצילום), אשר ניתח בפסק דינו בהרחבה את פרטי המקרה ואת טענות הצדדים, תוך התייחסות מפורטת להוראות החוק ולפסיקה הקיימת. בפסק הדין עמד השופט על החשיבות שבהגנה על זכותו של הפרט להחליט אם לקבל דברי פרסומת, ועל האיסור המוחלט לשלוח מסרים כאלה בהיעדר הסכמה מפורשת. הוא אף הדגיש כי לא ניתן להכשיר שליחת פרסומות באמצעות סעיפים כלליים בתקנוני מועדוני לקוחות.

במוקד ההליך עומדת טענתו של המבקש שמעון גיגי, שלפיה קיבל מסרון מרשת סטימצקי, ובו נכתב: "שמעון גיגי מזל טוב ויום הולדת שמח. סטימצקי מעניקה לך 10% הנחה לקניה בחודש יום ההולדת! כולל כפל מבצעים, בחנויות ובאתר. בכפוף לתקנון. לפרטים: קישור לאתר". גיגי טען כי מעולם לא נתן את הסכמתו לקבלת דברי פרסומת ואף סימן במפורש בטופס ההצטרפות למועדון כי אינו מעוניין בקבלתן. עוד נטען כי ההודעה לא כללה אפשרות להסרה כפי שמחייב החוק.

מנגד טענה הרשת כי שלחה הודעה אחת בלבד, וזאת יום אחד לאחר יום הולדתו של גיגי, בהתאם לפרטים שמסר בעת ההצטרפות למועדון. לטענתה, לא מדובר בפרסומת אלא במסר שירותי שנועד ליידע את הלקוח על זכאותו להטבה במסגרת החברות במועדון, וכי שליחת הודעה שנתית אחת אינה עילה לתובענה ייצוגית אלא "זוטי דברים".

השופט באומגרט דחה טענות אלו מכל וכל וקבע כי "המבקש ביקש במפורש, על גבי טופס הצטרפותו למועדון שלא לקבל דברי פרסומת. בקשה זו גוברת על אישור, כללי וגורף, של תקנון הכולל סעיף של הסכמה לקבלת דברי פרסומת". הוא הוסיף כי "קשה להלום את עמדת סטימצקי, לפיה עסקינן בהודעה שירותית. מקריאת ההודעה עולה שברכת מזל טוב ליום ההולדת אינה אלא כסות לעודד את חברי המועדון לרכוש מוצר הנמכר על ידי סטימצקי".

בהמשך פסק הדין עמד השופט גם על ההיבט המסחרי המובהק של ההודעה: "עוד יודגש, כי בהודעה צוין שניתן לממש את ההטבה בחנויות ובאתר המרשתת של סטימצקי עם קישור לאותו אתר סטימצקי. כלומר, ההודעה, באמצעות הקישור המוטמע, מעודדת לקוחות, גם אם בדרך עקיפה, להיכנס לאתר המרשתת של המשיבה ולהוציא כספים".

השופט קבע כי ההודעה עונה על ההגדרה החוקית של "דבר פרסומת" וקבע כי "המסקנה היא שמטרת ההודעה היא לעודד את רכישת מוצרי סטימצקי או לעודד הוצאת כספים. משכך, ההודעה ששיגרה המשיבה למבקש מהווה 'דברי פרסומת', בהתאם להגדרה הקבועה בחוק התקשורת". השופט הורה לסטימצקי להגיש כתב הגנה בתוך 60 יום.

בית המשפט אישר תביעה ייצוגית נגד סטימצקי על שליחת פרסומות ללא הסכמה