עובד טען להתעמרות ברשות המסים - ביה"ד: לא כל יחס עוין מהווה התעמרות

מאת: שלמה בן ברוך,

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעת פיצויים בסך 700 אלף שקל שהגיש עובד רשות המסים לשעבר, בטענה להתעמרות מצד הממונה עליו לאורך שנים, לרבות איומים, שלילת תוספות שכר ופיטורים שלא כדין.

הדיון וההכרעה ניתנו על־ידי השופטת חופית גרשון־יזרעאלי (בצילום), אשר קבעה כי לא הוכחו נסיבות חריגות שמהוות התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית. כן נדחתה הטענה לפגמים בהליך הפיטורים, ונקבע כי חלק מהאירועים הנטענים התיישנו.

לפי העובדות שנקבעו, התובע החל את עבודתו ברשות המסים בשנת 1980, ומאז אפריל 2006 שימש כמנהל תחום כינוסים ביחידה הארצית לאכיפת הגבייה. בשנת 2010 מונה מנהל חדש ליחידה, ולאחר מינוי זה, כך נטען, חלה הידרדרות מתמשכת ביחסי העבודה, אשר הביאה בסופו של דבר להעברת התובע למשרד אחר ולפיטוריו.

המדינה טענה כי הפסקת עבודתו של התובע התבססה על שיקולים מקצועיים בלבד. לדבריה, התובע לא עמד בציפיות בתפקידו החדש בפקיד שומה תל אביב 3, ולא הצליח להשתלב בתפקיד חלופי אחר. משכך, הוזמן לשימוע, ולאחר שערעורו לנציבות שירות המדינה נדחה, הסתיימה העסקתו.

שמו של העובד, מנחם אטיה, הוזכר בפסק הדין כמוקד הטענות. הוא טען, בין היתר, כי מנהלו איים עליו באמירה "אני אמחק אותך", נישל אותו מעבודותיו, שלל ממנו שכר על שעות נוספות וכוננויות, והעבירו למשרד בתנאים ירודים – חדר צדדי ללא שלט, כיסא שבור ומרחב עבודה בלתי הולם.

מנגד טענה המדינה כי מדובר בטענות כלליות שלא הוכחו בזמן אמת, ואינן מקימות עילת תביעה. באשר לטענה בדבר האיום, אישר אטיה בחקירתו כי השיב לבכיר בקללות, לרבות הכינוי "חתיכת חריאת". השופטת קבעה כי אף ששני הצדדים חרגו מהתנהלות תקינה, אין בכך כשלעצמו כדי לבסס עוולה של התעמרות או התנכלות.

עוד נקבע כי אי־תשלום שכר עבור שעות נוספות או כוננויות אינו מקים טענה להתעמרות, שכן רכיבי שכר אלו מותנים בביצוע בפועל של עבודה או זמינות, שלא התקיימו במקרה זה. גם ביחס לתנאי העבודה הפיזיים נקבע כי לא הוכחה אפליה, כוונה תחילה או ייחוד למבקש, אלא שמדובר היה במצב דומה עבור כלל העובדים.

בית הדין דחה את התביעה במלואה, וחייב את מנחם אטיה בתשלום הוצאות משפט בסך 8,000 שקל.