בית המשפט העליון החמיר פי שלושה עונשו של מטפל שהתעלל בנכה סיעודי

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט העליון החמיר בעונשו של מטפל סיעודי שהורשע בתקיפת מטופל חסר ישע, והעמיד את עונשו על 36 חודשי מאסר – פי שלושה מגזר הדין המקורי שנקבע במחוזי.

השופט יוסף אלרון, שכתב את פסק הדין, עמד על חומרת המעשים שביצע עיסא עליאן – מטפל בן 60 במוסד לתשושים וחולים סיעודיים – אשר ריסס חומר מסיר שומנים על פלג גופו התחתון של קשיש נכה ב־100%, המרותק לכיסא גלגלים, וגרם לו כוויות בדרגות קשות. על אף הרשעה בעבירה החמורה של תקיפת חסר ישע בידי אחראי, שגרמה לחבלה חמורה, גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על הנאשם 12 חודשי מאסר בלבד. הפרקליטות ערערה – ובית המשפט העליון החמיר בענישה באופן חריג, תוך קביעת מדיניות ענישה חדשה.

מדובר באירוע שהתרחש באפריל 2021. הקשיש ביקש מהמטפל סיוע בכניסה לשירותים. עליאן הותיר את הקשיש במקום, פנה לעובדת ניקיון וביקש ממנה חומר ניקוי מסוג "מי אש". העובדת הזהירה אותו שמדובר בחומר מסוכן, אך הוא התעלם מהאזהרה, ריסס את החומר על מטלית ושפשף את גוף המטופל באזור העכוז והחלציים. הקשיש חש מיד כאבים קשים. כעבור ימים ספורים פונה לטיפול רפואי, ואובחן עם כוויות כימיות מדרגה שנייה ושלישית. גם לאחר קבלת טיפול, נותר סובל.

המחוזי נמנע מהחמרה משמעותית בעונש והסתפק בשנה מאחורי סורג ובריח, בהתחשב בגילו של הנאשם, העדר הרשעות קודמות, הודאתו, ועברו הנורמטיבי. אולם השופט אלרון סבר כי העונש "קל מאוד" ואינו מבטא את חומרת העבירה. "מעשיו של המשיב חמורים ביותר; ואולם עונשו – קל מאוד. לטעמי, תוצאה זו אינה יכולה להיוותר על כנה", קבע.

עוד הוסיף השופט כי מדובר בפגיעה חמורה בכבוד הקורבן ובניצול בוטה של יחסי תלות: "האופי הנבזי, האכזרי והשפל של המעשים, ערלות הלב המגולמת בהם, הנזק לקורבן העבירה כמו גם הפגיעה הקשה בכבודו – כל אלו, צריכים היו לקבל ביטוי מובהק וממשי בקביעת עונשו של המשיב."

העליון קבע כי העונש הראוי בנסיבות אלה הוא חמש שנות מאסר, אך מאחר שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין, העונש הועמד על 36 חודשים – מעבר לעונש שביקשה המדינה (28 חודשים).

השופט אלרון חתם את פסק הדין בקביעה נורמטיבית תקיפה: "איני יכול לתת את ידי לענישה שאינה הולמת וראויה הסוטה באופן משמעותי וניכר מהעונש שראוי לגזור על המשיב דנן. אם אעשה כן, אחרוג מתפיסת עולמי מזה שנים רבות לגזור את דינו של נאשם על פי מכלול שיקולי הענישה בהם אנו מצווים."

השופטים רות רונן ו־אלכס שטיין הצטרפו לפסק דינו של השופט יוסף אלרון, וקיבלו את עמדתו במלואה.