בלי קרבות: שניידמן חילק את עושרו לדורות הבאים עוד בחייו – אלמנתו מקבלת 50 אלף ש"ח בחודש

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בפני השופט יעקב שפסר (בצילום), דן לאחרונה בבקשה בענייני עיזבון הנוגעת למשפחת שניידמן, וזאת בנוגע להוראות צוואתו של המנוח אבינועם שניידמן והחלתן הלכה למעשה. כבר מראשית פסק הדין ניכרת חתימתו הברורה של השופט שפסר – שופט שקדן ומנוסה, אשר עבר מסמך אחר מסמך ובחן את מכלול הראיות והמסמכים שהונחו בפניו, תוך שליטה מלאה בפרטי המקרה והכנה יסודית.

בצוואתו, חילק אבינועם את נכסיו בין רעייתו אסתר לבין ילדיו – ברק, אורית, דורון ואלון. בין הנכסים שהוזכרו מצויות זכויות בבית ברחוב דוד המלך בהרצליה פיתוח, זכויות חלקיות במרתף ברחוב דיזנגוף 128 בתל אביב, חנות ומרתף נוספים באותו מבנה, וכן שטחי ביניים ושטחים צמודים בנכס המורכב משלוש דירות שטרם חולקו פורמלית. כמו כן, הועברו זכויות בנדל"ן נוסף: מגרש בחולון, ודירה בקומה הראשונה ברחוב דיזנגוף.

הרכוש כלל גם נכסים פיננסיים בהיקפים נרחבים – מזומנים ופקדונות בבנקים, חשבונות השקעה וניירות ערך, כולל חשבון בבית השקעות פרטי בתל אביב. כן פורטו בצוואה מניות והחזקות בשלוש חברות: "א.ד.ש אחזקות אחדות בע"מ", "גבעת הצפרירים", ו"פרחי סתיו".

אופן החלוקה בין היורשים:

באשר לחלוקה, נקבע כי ברק, אורית ודורון יירשו כל אחד 17 מניות בא.ד.ש, וכן רבע מהמגרש בחולון, רבע מהמניות בפרחי סתיו ורבע מהזכויות בגבעת הצפרירים. אלון קיבל בנוסף את יתרת המניות בא.ד.ש – 67 במספר – את הדירה בדיזנגוף, וכן זכויות עודפות בקרן המניות הנוספות. סטלה שניידמן, אלמנת המנוח, צוינה כנהנית מרכזית מהקרן.

בין הוראות הצוואה נקבע כי "כל זכויותיי שנצברו בפוליסת ביטוח מנהלים [...] יועברו לקרן המניות הנוספות לטובת רעייתי ואלון". מדובר בפוליסה שהונפקה על ידי חברת כלל. בהמשך לכך, צורפה חוות דעת רואה חשבון משנת 2025, אשר העמידה את יתרת הקרן הנזילה על סך של כ-1.9 מיליון ש"ח.

במהלך שנת 2016, שילמה הקרן קצבאות בסך כולל של 670,000 ש"ח – מתוכן 550,000 ש"ח לסטלה ו-120,000 ש"ח לאלון. הקרן קיבלה באותה שנה דיבידנד על סך של 300,816 ש"ח, לאחר ניכוי מס בסך של 90,245 ש"ח.

בנוסף, הקצבה החודשית של סטלה שניידמן הוגדלה מ-40,000 ש"ח ל-50,000 ש"ח החל מיוני 2016, בהתאם להסכמת כלל הנהנים, ומתוך מענה לצרכיה האישיים לאורך השנים. אלון שניידמן הביע את עמדתו במכתב שנשלח לברק ודורון, מנהלי הקרן, בו ציין: "קיבלתי את הודעתכם על ההחלטה להגדיל את הקצבה... אני מבין את כלל השיקולים לעניין הגדלת התשלום החודשי לסטלה והם מקובלים עלי לחלוטין. בהתחשב בכלל הנסיבות – אין לי כל התנגדות, ואני מסכים להגדלת הקצבה החודשית כאמור".

השופט שפסר עמד בהחלטתו על כך שהוראות הצוואה כובדו, ושהגדלת הקצבה נעשתה באופן מושכל ובהסכמה, מתוך איזון בין זכויות הילדים לבין הבטחת רווחתה של האלמנה. "ההסדרים שהובאו בפניי משקפים את רצון המנוח, שומרים על איזון ראוי, ואינם גורעים מהוראות הצוואה או מהזכויות שנקבעו בה", נכתב.

פסק הדין, לצד המסמכים התומכים שנבחנו בקפידה, מעניק תוקף מחייב להסדרים שבוצעו ומסמן את גבולות ההתנהלות בניהול קרן עיזבון משפחתית, תוך נאמנות מלאה לרצון המנוח, איזון בין יורשים ועמידה בעקרונות של ודאות וצדק.