נתוני רשות המסים חושפים: העשירון העליון מול השכר המרשים של השופטים

מאת: שלמה בוצ'צ'ו,

מחקר חדש של רשות המסים מגלה כי ההכנסה הממוצעת של משק בית בעשירון העליון בישראל עומדת על כ 94 אלף שקל בחודש, נתון הגבוה ב 42 אחוז מהנתונים של הלמ"ס. ההבדל נובע משלוש סיבות מרכזיות: נתוני אמת שאינם תלויים בסקרים, ששיעור ההשבה בהם צנח; הגדרה שונה של משק בית; ובעיקר, היעדר לכידה של הכנסות מהון.

בעוד שלפי הלמ"ס פחות מ 10 אחוז מהכנסות העשירון העליון מקורן בהון, נתוני רשות המסים מראים כי מעל 30 אחוז מגיעים מהון. באחוזון 99 הנתון קופץ ל 63 אחוז מהכנסה מהון בלבד, מה שמציב את המאיון והאלפיון העליון רחוק מאוד מהאוכלוסייה המתבססת על שכר.

על רקע זה בולט מודל ההכנסה של שופטי ישראל: שכר גבוה יחסית למשק, אך נטול כל רכיב הוני. שכרו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, עומד על 99,039 שקל ברוטו ו 109,444 שקל "ברוטו למס". זהו שכר המתקרב או אף עולה במעט על הממוצע של משק בית בעשירון העליון, אך בשונה ממשקי בית אלה, עמית, כמו כל שופט בישראל, מייצר את הכנסתו משכר בלבד: ללא השקעות, ללא דיבידנדים וללא כל אפשרות לפעילות כלכלית מניבה.

ברמות השיפוט הנמוכות יותר התמונה עקבית: שופטי שלום מקבלים 51,133 שקל; שופטים בכירים בשלום, 63,040 שקל; סגני נשיא שלום, 59,685 שקל; ונשיאי בתי משפט שלום, 61,722 שקל. בתוך בית המשפט העליון פועל גם שופט שלום המשמש כרשם עליון, ששכרו 53,432 שקל ברוטו ו 59,159 שקל ברוטו למס.

אלו שכרי עבודה גבוהים, אך בנויים ממודל הכנסה שונה מזה של נכסים פיננסיים.

בבתי המשפט המחוזיים השכר מטפס, אך עדיין נותר במסגרת של שכר עבודה: שופטי מחוזי מרוויחים 64,387 שקל; שופטים בכירים במחוזי, 76,785 שקל; סגני נשיא מחוזי, 76,279 שקל; ונשיאי בתי משפט מחוזיים, 81,247 שקל. גם בבית הדין הארצי לעבודה השכר מרשים: נשיאת בית הדין מרוויחה 95,197 שקל; סגן הנשיאה, 77,632 שקל; ושופטי הארצי, 65,364 שקל. אך גם כאן מדובר בהכנסה שאינה כוללת נכסים מניבים, אלא משכורת בלבד.

ההשוואה לאלפיון העליון מחדדת את התמונה: האלפיון אינו מוגדר לפי שכר, אלא לפי כושר ייצור הון. הכנסות מהשקעות, מניות, מכירת נכסים ושכר דירה יוצרות פער בלתי ניתן לגישור בין מי שמקבלים שכר, אפילו גבוה, לבין מי שהכנסתם צומחת מתשואות. בעוד אחוזון 99 מפיק כ 63 אחוז מהכנסתו מהון, שופטי ישראל מפיקים אפס אחוז מהכנסתם מהון בשל המגבלות החוקיות החלות עליהם.

כך נוצר פרדוקס לכאורה: מספרית, שכרם של שופטים בכירים, ובוודאי של נשיא העליון, נראה דומה להכנסות של משקי בית עשירים. מהותית, מדובר בעולמות כלכליים שונים לחלוטין. האלפיון העליון מגדיל את הונו מדי שנה בזכות נכסים פיננסיים; השופטים מקבלים שכר קבוע שאינו מאפשר צבירת הון.

למרות זאת, אין ויכוח כי שופטי ישראל נמצאים בצמרת דמי השכר במשק ובשירות הציבורי. הם משתכרים בין כ־51 ל־109 אלף שקל בחודש, ומתברגים בעשירונים הגבוהים ביותר של שכר העבודה. אך המפגש בינם לבין האלפיון מאיר את ההבחנה המרכזית: שופטים נהנים משכר גבוה ויציב; האלפיון נהנה ממנגנון הוני שמייצר עושר מתמשך, גדל משנה לשנה.

בסופו של דבר, שופטי ישראל ניצבים בצמרת השכר במשק ומחזיקים במעמד כלכלי מבוסס ויציב, מהגבוהים בשירות הציבורי ובכלל. מודל ההכנסה שלהם שונה מזה של האלפיון העליון לא בשל נחיתות, אלא משום שמעמדם מחייב הסתמכות על שכר עבודה בלבד ולא על הון ותשואות. האלפיון העליון מייצר עושר באמצעות נכסים פיננסיים; השופטים נהנים משכר גבוה המגלם יציבות, אחריות וסמכות ציבורית. שני המודלים מייצרים רמות הכנסה גבוהות, אך כל אחד מהם פועל בעולם כלכלי אחר.

נתוני רשות המסים חושפים: כך נראית הכנסתו של העשירון העליון מול מערכת המשפט