top of page

דרמה בבית המשותף: השופט הפך את החלטת המפקחת על המקרקעין

  • תמונת הסופר/ת: מגזין בית המשפט
    מגזין בית המשפט
  • לפני שעתיים
  • זמן קריאה 2 דקות
ree

בית המשפט המחוזי בחיפה דן במחלוקת הנוגעת למקרקעין בבית משותף ברחוב ד'ישראלי בעיר. בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו להרוס את כלל המבנה המצוי בבעלותם, ולבנות תחתיו יחידת מגורים חדשה, הכוללת חניה ומרתף.


השופט יוסי טורס (בצילום) קיבל את התנגדות השכנים, וקבע כי לא ניתן לבצע את ההריסה והבנייה ללא הסכמה רחבה. ההליך החל לאחר שהמפקחת על רישום המקרקעין, יעל ליבוביץ (בצילום), אישרה תחילה את בקשת בני הזוג, בהיעדר הוראה מפורשת בתקנון האוסרת על הפעולה.


לפי טענת בני הזוג, המבנה מוגדר כבית מורכב, הכולל שני אגפים עצמאיים, ולכן כל אגף רשאי להתנהל באופן נפרד מבחינת שינויים תכנוניים. הם סברו כי אין דרישה להסכמת הדיירים באגף האחר, מאחר שהתקנון אינו מונע מפורשות הריסה ובנייה מחדש.


השכנים באגף האחורי התנגדו למהלך, וטענו כי הריסת אגף שלם תפגע בזכות הקניין שלהם, ותשלול אפשרות עתידית לקידום חיזוק או התחדשות במסגרת תכנית כוללנית. לדבריהם, זהו שינוי משמעותי במבנה הבית המשותף, המחייב מעורבות כלל בעלי הדירות ולא החלטה חד־צדדית.


השופט קבע כי אימוץ עמדת המפקחת יוצר קפיצה לוגית, מאחר שהיעדר הוראה האוסרת על הריסה אינו שווה להיתר מפורש. לדבריו, הכלל הבסיסי בבית משותף מחייב קבלת הסכמה מלאה לכל פעולה מהותית, ולכן יש צורך בתקנון מפורש המתיר הריסה ובנייה מחדש.


עוד צוין כי התקנון יכול להתפרש כהמתיר הרחבה מצומצמת של דירה אחת, אך פעולה של הריסת אגף עד יסודותיו ושחזורו מהווה מהלך כבד משקל. מהלך כזה משנה את אופיו של הבית המשותף ופוגע ביכולתם של בעלי הדירות האחרים להשפיע על עתידו הכולל.


פסק הדין הדגיש כי הריסה ובנייה של אגף יחיד יוצרת פער בין חלקי הבית המשותף, וגורמת לכך שמבנה אחד חדש ויציב לשנים ארוכות יינגד למבנה אחר ישן ופחות תקין. מצב כזה מייצר בית משותף בלתי אחיד ומחייב שיקול דעת משותף של כלל הדיירים.


בהתאם למסקנות אלו, בוטלה החלטת המפקחת יעל ליבוביץ, ובית המשפט הורה לדחות את בקשת בני הזוג. נקבע כי הבקשה אינה עומדת בדרישות ההסכמה הנדרשות, והם חויבו לשלם לשכניהם הוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים.


 
 
 

תגובות


bottom of page