top of page

גלגול שלישי: העליון הפך את החלטת המחוזי, ואימץ את גישתו של השופט יהורם שקד



אתמול (22.5.24) הכריע בית המשפט העליון במחלוקת עתיקת יומין: האם תשלומי משכנתא שמשלם אב לאחר מועד הקרע, יוחזרו לו על ידי האם או שמא, הם ייחשבו כתשלומי מדור ולכן לא יוחזרו. ראשיתו של המקרה בתביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד) שבמסגרתה תבע איש את אשתו שתשיב לו את כל תשלומי המשכנתא ששילם עבורה לאחר מועד הקרע בגין הדירה המשותפת.


בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה במלואה ופסק לאיש השבה בגובה של 440,000 ₪ ואף חייב את האישה בהוצאות בגובה של 55,000 ₪. בית המשפט למשפחה קבע כי התשלומים ששולמו לא היו תשלומי מדור, שכן הוא פסק מזונות זמניים ולא הכליל את המשכנתא בתוכם.


עוד פסק בית המשפט למשפחה כי בעובדה שהאיש המשיך לשלם את המשכנתא לבדו, הוא הביא לכך שחובה של האשה לבנק בגין המשכנתא קטן באופן משמעותי ולכן היא התעשרה ועליה להשיב את העושר לידי האיש ששילם.

 

ערעור שהגישה האשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל ע"י השופטים שאול שוחט, נפתלי שילה ועינת רביד ונקבע כי יש לראות בכל התשלומים ששילם האיש כחלק מחובת המדור שהוא חב לאשתו ולילדות המשותפות.


האיש לא אמר נואש והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר קיבל את הערעור וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השופטים אלכס שטיין, דוד מינץ ונעם סולברג מבית המשפט העליון קיבלו את הרציונל שעמד בבסיס פסק הדין של בית המשפט למשפחה ואולם החזיר אליו את התיק לבירור עובדתי בעניין היקף חובת המדור של האיש מהמועד שבו עזב את הדירה עד למועד שבו ניתן פסק דין סופי למזונות.


בית המשפט העליון אמר שבתקופה שבה האיש התגורר בדירה ביחד עם יתר בני המשפחה, תשלומי המשכנתא יוסיפו להשתלם כבעבר ואולם מרגע שעזב את הדירה ועד שניתן פסק הדין קמה כלפיו חובה עקרונית לספק מדור לאשה ולילדות ולכן בתקופה זו יש לברר מהו המדור הרעיוני (דמי שכירות) ולהפחית אותו מתשלומי המשכנתא ששילם האיש.


עם זאת, השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ואלכס שטיין פתרו את העניין והגדירו כלל ברור שלפיה לאב יש זכות עקרונית לקבל בחזרה תשלומי משכנתה ששילם על חלקה של האישה  בעקבות פרידתם. עם זאת, האישה זכאית לקזז את דמי המדור שהבעל נדרש לשלם. כלומר, אם היתרה הסופית שמתקבלת חיובית, בת הזוג לשעבר תשלם לבן הזוג לשעבר, אך אם היתרה שלילית בן הזוג יהיה זה שמשלם.


לצורך המחשה, נניח שעל דירה רובצת משכנתא בגובה 10,000 שקל לחודש, ושכירות באותו דירה היא 6,000 ₪ לחודש. בני הזוג נפרדים ביום 1.1.20 וביום 1.1.21 ניתן פסק דין למזונות. האיש ממשיך לשלם את המשכנתא עד ליום 1.1.24. לפי הפסיקת העליון, כל מה ששולם עד למועד עזיבת האיש את הדירה לא ניתן לתבוע ולא חשוב מי מבני הזוג שילם.


באשר לתקופה ממועד הפרידה ועד למועד פסק הדין, בית המשפט יקבע מהו המדור הרעיוני שמוטל על האב מתוך דמי השכירות הללו (נניח A), יפחית אותם מהמשכנתא ששילם האיש עבור חלקה של האשה ואת היתרה האשה תחזיר לאיש. כלומר האיש יקבל מהאשה 5,000 ₪ פחות A כפול מספר החודשים עד למתן פסק הדין.  בית המשפט העליון אף הביא מתוך מאמרו של השופט שקד "בין משכנתא למדור" בעניין זה וקבע באופן עקרוני כי יש חובת השבה ואולם היא תהיה תלויה בנסיבות שעיקרן האם באותה תקופה חלה על האב חובת מדור רעיוני.

 

פסק הדין ניתן בגלגול שלישי שכידוע דבר זה אינו שכיח כלל, מה שממחיש שהסוגייה שעמדה לפתחו של בית המשפט העליון חייבה מתן פסק דין מחייב כדי לעשות סדר בעניין. בשורה התחתונה, גישתו של השופט שקד, בניגוד לגישות אחרות בפסיקה, היא שהתקבלה והיא שנהפכה להיות הלכה מחייבת.


עם זאת השופט שטיין אמר "מטעמים אלה, סבורני שצדקו בתי המשפט המחוזיים כאשר פסקו, וחזרו ופסקו, כי השתתפות האב בחלק מתשלומי המשכנתא אשר רובצת על דירתם המשותפת של בני הזוג מהווה אמצעי להבטחת מדור לילדיו ולבת זוגו".


והוסיף "חלק זה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוא ללא רבב".






 


תגובה 1

1 Comment


Guest
May 23

קראתם את פסק הדין??? פסהד הפוך! שלל את גישת השופט שקד.

Like
bottom of page