הורים גאורגים הלכו לעולמם והשאירו סכסוך ירושה בין אח ואחות - מה קבעה השופטת?

מאת: שלמה בוצ'צ'ו

השופטת (בצילום) עפרה גיא, מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבעה פסק דין משמעותי בסכסוך ירושה בתוך משפחה ממוצא גאורגי. המקרה הושפע מאוד ממה שהצדדים זיהו כמסורות פטריארכליות המקובלות במשפחתם. התביעה כללה סכסוך בין שני אחים, התובעת והנתבע, שהם אחים וילדים להורים ממוצא גאורגי.

הורי האחים נישאו בשנות ה-50 ולאחר מכן עלו ארצה בשנת 1972. האב, שהחזיק ברוב נכסי המשפחה על שמו, נפטר בשנת 2006 לאחר 47 שנות נישואים. בעקבות פטירתו, ויתרו מרצונם על תביעותיהם לעזבונו, בהתאם נתן בית הדין צו ירושה שלפיו הבן הינו היורש הבלעדי של נכסי אביו.

כעשור לאחר מכן נפטרה גם האם, ונקבע כי נכסיה יתחלקו שווה בשווה בין כל ילדיה. אולם, מחלוקת משפטית התעוררה כאשר הבת הגישה תביעה לטענתה על חלק מנכסי המשפחה. היא טענה שלמרות שיטות פטריארכליות מסורתיות במשפחתם הגיאורגית, הייתה הבנה מרומזת של חלוקת נכסים בין הוריהם במהלך כמעט 50 שנות נישואיהם. הבת טענה כי היא זכאית ויש לה חלק בנכסים כיורשת אמה.

מנגד, טען הבן כי ההורים הגדירו באופן מפורש טיב השיתוף ביניהם וכאשר רצו לשתף בנכס כלשהו, כגון דירת המגורים, דאגו לרושמו בצורה ברורה ואילו ביחס לנכסים העיסקיים שמרו ביניהם על הפרדה רכושית מוחלטת ועל כך ניתן ללמוד מהסתלקות האם והבנות מעיזבונו של האב לאחר פטירתו. עוד טען כי הוכח שהנתבע היה שותפו העיסקי של האב המנוח ולאחר פטירתו ירש מלוא הזכויות בעסקיו.

השופטת גיא ציינה כי מאחר שבני הזוג נישאו ועלו לישראל לפני חקיקת חוק יחסי ממון, ניתן להסיק הסכמה משתמעת לחלוקה בנכסים. השופטת הדגישה את האופי של נישואי ההורים כראיה התומכת ברעיון שהם רואים בנכסיהם ככמשותפים. עם זאת, למרות ממצא זה, השופטת קבעה כי הבת אינה יכולה לרשת את חלקה של אמה, משום שהאם ויתרה למעשה על חלקה בנכסי הבעל.

עוד הדגישה השופטת כי: "האם המנוחה ויתרה עוד בחייה לתבוע זכויותיה בנכסים שהועברו משם האב לבן לאחר פטירתו."

סוף דבר:

השופטת קבעה כי היא: "מורה לנתבע להשיב לתובעת שליש מהכספים שהיו בחשבון במועד פטירת האם המנוחה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום פטירתה, וכן להשיב לה 1/3 מכל זכות שהיתה רשומה על שם האם המנוחה במועד פטירתה שעה שלא הוכח כי ויתרה על זכותה זו."

בנסיבות אלה תביעת התובעת לפיה התקיימה חזקת השיתוף באופן המאפשר לה לטעון לזכויות ברכוש הרשום על שם האב, נידחית, ללא צו להוצאות.