עו"ד ז'קלין ברכה, המכהנת כסגנית רשם הפטנטים ב-13 השנים האחרונות, נתונה בימים אלה במאבק למניעת מינויו של עו"ד מוטי שורק לרשם הפטנטים החדש. לתפקיד זה יש השפעה משמעותית על רשות המעסיקה כ-200 עובדים. למרות התנגדותה של ברכה, שר המשפטים יריב לוין חתם על מינויו של שורק לאחר שוועדת האיתור העדיפה אותו על פני ברכה. ברכה, שלא נרתעה, פנתה לבית הדין האזורי בירושלים, שם יידון ביום ראשון השופט הבכיר דניאל גולדברג בצו המניעה נגד שורק שהגיש בא-כוחה של ברכה.
לכאורה נראה כי פוליטיקת זהויות משחקת תפקיד במחלוקת זו, שכן הוועדה העדיפה גבר דתי אשכנזי על פני אישה מזרחית. מצב זה מזכיר את הניסיון לחסום את מישאל וקנין, דתי ומזרחי, מתפקידו בדירקטוריון הדואר. הטענה בשלטון הליכוד, המועמד מהצד המזרחי של הקשת הפוליטית נדחה. עם זאת, חשוב לציין שההתמקדות במוצא ובזהות עושה שירות רע גם לוקנין וגם לברכה. השיקול העיקרי צריך להיות הכישורים של המועמדים.
ההשוואה בין שורק לברכה, שהתמודדו שניהם על תפקיד רשם הפטנטים, אינה מובילה בהכרח למסקנה אליה הגיעה ועדת האיתור. יתר על כן, נושא ההעדפה המתקנת לנשים נכנס לתמונה. שדולת הנשים ביקשה להצטרף להליך כ"ידיד בית המשפט", בטענה כי הן חוק שוויון זכויות האישה והן חוק שירות המדינה מחייבים להעדיף אישה על פני גבר כאשר כישוריהן דומים. ברכה השיגה 87.2 בוועדת האיתור, בעוד שורק קיבל 90.4. עו"ד גלי זינגר, המייצגת את שדולת הנשים, טוענת כי הבדל של 3 אחוזים הוא מזערי ומצביע על כישורים דומים, המצדיק העדפה מתקנת לברכה.
נציבות שירות המדינה טוענת כי אין בעיית ייצוג מגדרי במשרד המשפטים, שכן נשים מחזיקות ביותר מ-50% מהתפקידים הבכירים. בנוסף, ועדת האיתור עצמה כללה רוב של חברות, כ-70%. עם זאת, אדם המכיר את הליכי הוועדה הגדיר את התנהלותה כ"גברים נגד נשים".
הוועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד כללה גם את ד"ר חגי ויניצקי, פרופ' אברהם דומב, ורד אבוטבול-שם מהנציבות ופרופ' אורית פישמן אפורי. פישמן אפורי למעשה נפסלה מהשתתפות בשל ניגוד עניינים הנובע מעניינו של בעלה בפני ברכה, סגנית הרשם והמועמדת לתפקיד הרשם. למרות ההתנגשות, נמנע מפישמן אפורי להכריע בין ברכה לשורק. ארבעת חברי הוועדה האחרים בחרו בסופו של דבר בשורק.
הטענה המרכזית של ברכה נגד מינויו של שורק היא חוסר הניסיון והכשירות שלו. תנאי מוקדם לתפקיד הוא עמידה בתנאי כשירות למינוי בבית משפט מחוזי הכולל מינימום 7 שנות עיסוק משפטי מצטבר. לטענת ברנע, שורק קיבל את הסמכה לעסוק בעריכת דין רק בדצמבר 2015, והעיכוב בהקמת ועדת האיתור נועד לכאורה לסלול את הדרך למועמדותו של שורק. ברנע טוען כי לו הייתה מוקמת ועדת האיתור במועד שנקבע, שורק לא היה יכול כלל להגיש מועמדות בשל אי עמידה בתנאי הסף הקבועים בחוק.
מנגד, היה ניסיון ראשוני לפסול את ברכה בטענה שאינה עומדת בדרישת הסף של ניהול לפחות 8 עובדים. עם זאת, בית הדין לעבודה פסק בסופו של דבר לטובתה.
ברכה גם עלתה על שורק בקטגוריות כמו ניסיון ניהולי בינלאומי. הציון של שורק הושפע מהמשרד סנפורד קולב ממנו הגיע, שם הוא דורג נמוך בדירוג תעריפי השכר. הציונים של ברכה עלו על זה של שורק בקטגוריות אלו. עם זאת, שורק הצטיין בקטגוריות כמו אסרטיביות, ייצוגיות ושכנוע, והקנה לו ציון גבוה יותר בקטגוריית "התרשמות כללית". עם זאת, ברכה מתוארת כאישה שקטה נחבאת אל הכלים, מאלה שאינם גונבים תשומת הלב. אך, מציינים שהיא רחוקה מלהיות פראיירית
בתגובה לבית המשפט ציין בא כוחו של שורק, את כישוריו של מרשו, והדגיש את שנותיה הרבות של ברכה כסגנית הרשם ואת ההעדפה של שורק על ידי ועדת האיתור. יצוין כי בסיבוב קודם הפסידה ברכה לרשם היוצא, בעל ניסיון של שבע שנים בלבד. הטענה לפיה השר לוין עיכב את הקמת ועדת האיתור לטובת שורק מוכחשת בתוקף.
המדינה, בתגובתה לבית המשפט, תומכת במינויו של שורק ודוחה את בקשתה של ברכה. המדינה טוענת כי ההליך התנהל בצורה תקינה ומהימנה, ללא פגמים משמעותיים שיצדיקו את ביטול המלצת הוועדה. יתר על כן, שורק כבר נכנס לתפקידו כרשם.
תוצאת המאבק המשפטי הזה נותרה בחוסר ודאות, וכעת בידי השופט גולדברג לקבוע אם עורך הדין מוטי שורק ימונה לרשם הפטנטים או אם מינויו יופסק.
"לנצח ביושר להפסיד בכבוד"... לומגים את זה ביסודי גב' ברכה.