סכסוך משפטי שנחשף לאחרונה בין Suzhou Star Materials חברה סינית, לבין ו.ל. דלתות, סטאר טוענת כי לא קיבלה תשלום עבור דלתות הפנים שסיפקה לחברה הישראלית.
בנוסף, סטאר מאשימה את מנהל השיווק של חב' הדלתות הישראלית ובעל המניות העיקרי, וסילי לושקריוב, על ניצול לרעה של התאגיד כדי להבריח נכסים ולהתחמק מאחריות.
התיק נדון בבית משפט השלום בחיפה, והשופטת סיגלית מצא נתנה פסק דין חלקי, ופסקה לטובת סטאר וחייבה את לושקריוב באחריות אישית ולשלם מכיסו הפרטי כ-250 אלף שקל.
Star Materia טענו כי לושקריוב השתמש לרעה במבנה התאגידי כדי להתחמק מאחריות לחובות החברה. בתגובה ו.ל. דלתות הגישה תביעה שכנגד בטענה שנגרמו להן נזקים עקב פגמים בסחורה שסופקה.
השופטת מצא קיבלה חלקית את התביעה של סטאר ודחתה את ו.ל. דלתות בתביעה שכנגד. בנוסף ציינה כי יש חוב של 942 אלף שקל לטובת סטאר וחייבה את לושקריוב לשלם אישית כ-250 אלף שקל מתוכו.
"הרמת מסך" היה היבט חשוב בתיק זה. הכוונה היא לכלי המשפטי המאפשר ייחוס חובות של חברה לבעליה, למרות העיקרון שהחברה היא ישות משפטית נפרדת.
עם זאת, השופטת מצא הדגישה כי יש להפעיל את הרמת המסך רק בנסיבות חריגות. וציינה כי "משיכת משכורות מדי פעם בפעם אינה עולה כדי הברחת נכסים או כדי ריקון החברה מנכסיה. גם ניסיונו של החייב 'לצאת מהבוץ' על־ידי הקמת חברה חדשה - אינו מוביל בהכרח למסקנה כי יש לחייבו בחובות החברה". יש להראות כי אין להקמת החברות רציונל כלכלי לגיטימי, או כי בעלי המניות רוקנו את החברה מנכסיה במטרה להתחמק מתשלום חובות".
השופטת מצא קבעה כי למרות שלא ניתן להאשים את לושקריוב בהברחת נכסים, עדיין חלה עליו אחריות. היא ציינה כי נטל על עצמו התחייבויות מטעם החברה בתקופה של קושי כלכלי, מבלי ליידע את הנושים וללא מקורות לפירעון.
כתוצאה מכך, חויב לושקריוב לשאת באופן אישי בחוב בגין ההזמנות שבוצעו כאשר היה ברור כי החברה אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה.
סוף דבר
ניתן להטיל אחריות אישית על בעל חברה כשזה נוטל התחייבות בשמה בידיעה כאשר החברה אינה יכולה לפרוע.
השופטת מצא: "אני מחייבת ו.ל. דלתות לשלם לסטאר 942 אלף שקל. מתוך סכום זה אני מחייבת את וסילי, ביחד ולחוד עם ו.ל. דלתות בסכום 250 אלף שקל."
עוד קבעה כי "אני מחייבת את ו.ל. דלתות בהוצאות סטאר בסך 30,000 שקל וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 75,000 שקל.
Commentaires