השתלט על דירת ערירי - בית המשפט הורה על סילוקו המיידי
- מגזין בית המשפט
- 25 בינו׳ 2024
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 25 בינו׳ 2024

בפסק דין שנקבע לאחרונה, קיבל בית המשפט המחוזי תביעת פינוי שהגישה יורשת של ניצול שואה נגד אדם שטען כי רכש את דירת הניצול בתל אביב.
השופט יהושע גייפמן מצא ראיות המפריכות את גרסת הרוכש הפולש, בראשן חתימות מזויפות על מסמכי רכישה. עקב כך הורה השופט לפולש לפנות את הדירה בתוך 30 יום.
המנוח, ניצול שואה היה בן 72, בעת ביצוע העסקה לכאורה בתחילת 2015. אולם שלוש שנים לאחר פטירתו, התעוררו ספקות בנוגע לאותנטיות של העסקה. שלוש שנים לאחר מותו ניתן צו קיום צוואתו, אשר הוריש את הדירה לתובעת, היורשת.
לבית המשפט הוגשו שתי תביעות הדדיות: תביעת הרוכש הנטען כבעל הדירה על בסיס עסקת הרכישה לכאורה, ותביעת היורשת לפינוי בשל החתימות המזויפות על המסמכים השונים. לאחר עיון מדוקדק בחומר הראיות, קבע השופט גייפמן כי עסקת הרכישה לא התקיימה מעולם, מה שהוביל לקבלת תביעת היורשת לפינוי.
חתימותיו של המנוח על מסמכי העסקה שערך גרפולוג מומחה העלה כי הן זויפו ברמת הוודאות הגבוהה ביותר. כמו כן, נקבע כי חותמו וחתימתו של הנוטריון על הסכם המכר מזוייפים, שכן היה הנוטריון מת מזה כשלוש שנים.
סתירות נוספות נחשפו, לרבות העובדה שהעסקה הנטענת מעולם לא דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין. כמו כן, הדירה שועבדה על ידי המנוח, ובעל המשכנתא לא נתן הסכמה לעסקה. השופט גם הדגיש את הפער המשמעותי בין שווי הדירה המוערך לבין התמורה.
טענותיו של הקונה הפולש כי הסכים לתמוך כלכלית ולטפל במנוח למשך שארית חייו, הופרכו בעדות של עובד סוציאלי. העובד הסוציאלי אמר כי נרקומן בשם שונה מזה של הקונה התגורר עם המנוח לאחר העסקה לכאורה. זאת ועוד, התגלה כי נרקומן זה פינה את הדירה בסוף שנת 2016, בעוד המנוח התגורר בה עד ספטמבר 2017 אז עבר לבית חולים שיקומי בבת ים עד לכתו.
נוכח היעדר ראיות המוכיחות כי 400 אלף השקלים עבור הדירה שולמו בפועל למנוח, דחה השופט את טענות.
השופט גייפמן קבע והורה על סילוקו המיידי של הקונה הנטען מהנכס תוך 30 יום. כמו כן, חייב את הקונה הפולש בהוצאות היורשת ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.
Comments