ישראל במלחמה: המערכה המשפטית מחייבת מאזני צדק של פלדה//עו"ד אייל נון

המלחמה שנכפתה על ישראל בעזה בשמחת תורה היא בעלת היבטים והיקפים שלא היו כמוהם, שההתמודדות עמה היא כמובן בראש ובראשונה צבאית ובטחונית, ובצדה גם התמודדות כלכלית - הן מבחינת הפגיעה במשק והן מבחינת פיצויים ותשלומי העברה, אך היא גם מערכה משפטית.

מעשי הזוועות הנוראים של השבעה באוקטובר כללו רצח המוני, אונס, חטיפה, שריפת בני אדם בעודם חיים, עינויים ושורה ארוכה ללא שעור של מעשי הרס ואלימות, שאין בשפה האנושית מילים מתאימות לתארם, והן מספר הנרצחים והחטופים והן האופי הקיצוני והמתועב של המעשים, ספק אם יש להם תקדים מאז ארועי מלחמת העולם השניה.

על פי הנתונים שהתפרסמו באתר המרשתת של דובר צה"ל, ביהודה ושומרון נעצרו עד כה 1,950 פעילי טרור, מהם 1,100 מחבלים המשויכים לארגון הטרור חמא"ס, ובאשר לפעילי טרור מעזה מספר המדויק טרם נמסר, אך ברור כי הוא כבר מונה מאות רבות, ולא יהיה זה מפתיע אם עד תום המלחמה יגיע מספר המחבלים העצורים מארגוני הטרור השונים - החמא"ס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגונים נוספים - לאלפים.

לנוכח היקפם וחומרתם של המעשים, יש להערך משפטית לאפשרות שעד לסיום המלחמה יעצרו בעזה אלפי פעילי טרור מארגון הטרור חמא"ס, ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) וארגוני טרור נוספים, אשר יהיה צורך לטפל במעצרם, בחקירתם, בשפיטתם ולאחר מכן בכליאתם (בינתיים פורסם רק צו הקובע כי פעילי טרור מעזה יוחזקו כלואים בשדה תימן), וזאת מעבר למאות המחבלים שכבר נעצרו).

שפיטתם של מחבלים אלה היא בעלת חשיבות עצומה, ותהיה לה משמעות היסטורית, תעודית וחינוכית, מעבר להליכים המשפטיים עצמם, שקשה לשערה כיום, אך ברור שהיא תהיה מעבר לכל הליך משפטי אחר שנוהל במדינת ישראל מאז הקמתה.

מעשי הזוועות של מחבלי החמא"ס מקיימים את המבחנים של "פשע נגד האנושות" בחוק לעשית דין בנאצים ובעוזריהם, החלים גם על כל מעשה לא אנושי אחר שנעשה באוכלוסיה אזרחית וכן על רדיפה מטעמים לאומיים, גזעיים, דתיים, או פוליטיים".

בחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, כל מעשה של הרג, גרימת נזק חמור, תנאי חיים שיש בהם כדי להביא להשמדה גופנית, ועוד, נגד "קיבוץ" (שהוא כל "קבוצה אתנית, אתנית, גזעית או דתית"), מהוה "השמדת עם", שדינה מוות; ולנוכח אופי ההתקפה של השבעה באוקטובר והקיבוצים הרבים שנפגעו, להגדרה זו, שנוסחה בעברית של שנות החמישים של המאה הקודמת, נוספה כעת משמעות מצמררת נוספת.

עצורים תושבי יהודה ושומרון ישפטו בבתי המשפט הצבאים ביהודה ושומרון (בית המשפט הצבאי שומרון ובית המשפט הצבאי יהודה), פעילות שכבר נמצאת בעיצומה, לרבות מאות רבות של הליכי ביקורת שיפוטית על מעצר מנהלי, אך חקירתם ושפיטתם של אלפי מחבלים פעילי טרור מעזה - והיעילות והמהירות, תוך שמירה על הליך משפטי תקין, תהיה חיונית - עשויה להיות מעבר לכוחה של מערכת המשפטית האזרחית, בין השאר מאחר והדבר ידרוש תגבור של עשרות שופטים ויותר, בעלי התמחות פלילית מתאימה, ענין שאינו מעשי בלוחות הזמנים שידרשו .

בישראל התקימו כמה עשרות של הליכים משפטיים לפי החוק לעשית דין בנאצים ובעוזריהם, ושנים מהם, ידועים במיוחד, היו משפטיהם של אדולף אייכמן ושל ג'ון איוון דמיאניוק.

עוד לפני שהחל משפטו של אייכמן, נחקק חוק בתי המשפט (עבירות שענשן מוות), התשכ"א-1961, לפיו אישום שדינו מיתה, בין אם כעונש חובה ובין אם לאו, ידון בפני הרכב בראשות שופט בית המשפט העליון ועמו שני שופטי בית המשפט המחוזי.

בעוד במשפטיהם של אייכמן ודמיאניוק, שהיו יחודיים ועסקו בנאשם אחד בלבד, ניתן היה להקצות הרכבים שיפוטיים כפי שנקבע בחוק, בהתחשב בהיקף ההליכים המשפטיים הצפויים בענינם של מחבלי החמא"ס וארגוני הטרור האחרים שבצעו את מתקפת השבעה באוקטובר, לא יהיה הדבר אפשרי בשל מספר ההליכים וההיקף הצפוי שלהם.

ההליכים המשפטיים צריכים להתקיים בישראל אך יש לשקול גם אפשרות שיתקימו ברצועת עזה, אם בבית משפט צבאיים על פי הדין הקיים ואם בבתי משפט שיוקמו בחקיקה.

בתי המשפט הצבאיים, הפועלים כיום רק ביהודה ושומרון, עסקו בשפיטת פעילי טרור מעזה עד להתנתקות בשנת 2005, והם מאורגנים ויוכלו לבצע משימה זו ברצועת עזה (בית המשפט הצבאי בעזה ישב בעיר עזה עצמה בחלק מתקופת השליטה של מדינת ישראל ברצועה, ולאחר מכן במחסום ארז), וניתן לקיים גם משפטים בישראל על פי בית המשפט הצבאי בהתאם לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אשר פעל בלוד עד שנת 2000 וניתן להקימו מחדש בלא צורך בחקיקה.

ככל שיוקם ממשל צבאי זמני בעזה לאחר סיום המלחמה, מנגנון הממשל יכלול גם בתי משפט צבאיים, ואלה יוכלו לעסוק בשפיטתם של חלק או כל העצורים מקרב מחבלי ארגוני הטרור וסייעניהם.

על הממשלה למנות לאלתר אדם מתאים לריכוז מאמץ משפטי זה שיהיה כפוף מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ומנהלית לשר המשפטים, ומינויו יעשה בהחלטת ממשלה שתקבע את סמכויותיו ותחיב את כלל מערכת הרשות המבצעת לפעול בתאום עמו ובהתאם להנחיותיו; הצעתי לעשות זאת כבר זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, וראוי כי מינוי זה, יעשה מידית, שכן כל דחיה תפגע בהערכות המשפטית להפעלת מאזני הפלדה.

הכותב הוא עורך דין המתמחה במשפט מנהלי וחוקתי