top of page

העליון: ביטול הפטר לחייבים שהבריחו מיליונים; הנאמן איתן ארז תמך בהפטר שהיה אמור להעניק לו מיליון ש"ח


ישראל ורחל קרויז הותירו חובות בעשרות מיליוני שקלים ● הנאמן, איתן ארז, תמך בהפטר שהיה אמור להעניק לו מיליון שקל למרות ביקורת חריפה ביותר שמתח לפני כן על קרויז


שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, ביטל (15.11.23) את ההפטר המותנה שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים לפושטי הרגל ישראל קרויז ורעייתו רחל קרויז. מדובר בפשיטת רגל בהיקף גדול במיוחד, בו נקבע שהתנהגות החייבים הייתה מן החמורות ביותר. בין היתר, מינץ עומד בהרחבה על סתירות בעמדתו של הנאמן בפשיטת הרגל, עו"ד איתן ארז, מן הבולטים בתחום חדלות הפרעון, אשר שינה את עמדתו כלפי קרויז ותמך בהפטר במסגרתו אמור היה לקבל מיליון שקל.


קרויז ניהלו עסקים בתחומי התכשיטים, היודאיקה ויזמות הנדל"ן. ההליכים החלו בשנת 2014, תביעות החוב היו בסך 80 מיליון שקל, ארז אישר תביעות ב-36 מיליון שקל - מתוכם 30 מיליון שקל של יהודה אמיתי. ההליכים היו ארוכים וסבוכים מאוד, בשל התנהגותם של קרויז: הם הבריחו נכסים, סרבלו את ההליכים, הטעו את בית המשפט, שיקרו במכוון, סירבו לשתף פעולה עם ארז ועוד. בשל כל אלו הצטברו בקופת פשיטת הרגל 1.6 מיליון שקל בלבד.


בשנת 2018 הציעו קרויז להעניק להם הפטר בתנאים, אשר כללה ויתור של בני משפחתם על תביעות חוב ב-12 מיליון שקל, הזרמת 7 מיליון שקל לקופה בידי קרובים וצדדים שלישיים, מיליון שקל נוספים לתשלום שכרו של ארז ועוד. ארז תמך בהצעה, הנושים התנגדו, ארז ביקש מבית המשפט לאמץ אותה - וכך עשה השופט עבאס עאסי במאי 2021.


בהתערבות נדירה בהחלטת בית המשפט של חדלות פרעון, קיבל מינץ את ערעור הנושים וביטל את ההסדר. הוא אומר כי מתן הפטר אינו תלוי בהסכמת הנושים, אך מחייב תום לב מוגבר מצידו של החייב; העדר תום לב יכול אף להביא לשלילת ההפטר לאחר שניתן. במקרה של קרויז, הנושים טענו לחוסר תום לב קיצוני הן לפני ההליך והן במהלכו, ועאסי עצמו נתן את ההפטר לאחר שהשתכנע שקיים חשש כבד שבני הזוג הבריחו נכסים.


אין כל יסוד לעמדתו של ארז, לפיה חוסר תום הלב היה לפני ההליך, מדגיש מינץ. "בענייננו התמונה המצטיירת בכללותה בקשר להתנהלות החייבים לכל אורך שלבי ההליך, הינה עגומה וחריגה. כפי שעולה מבקשות הנאמן עצמו כפי שהגיש במשך השנים, מדובר בחייבים אשר פעלו באופן שיטתי ומתוחכם להברחת נכסים והסתרתם מנושיהם. החייבים פעלו באופן אינטנסיבי לסכל את פעולות הנאמן, התנהלות אשר הביאה אף להגשת תלונה במשטרה על ידו נגד החייב. בעניין זה אנו חיים מפיו של הנאמן שחקר ודרש בעניין ללא לאות".


מינץ מצטט בהרחבה את דבריו של ארז עצמו לאורך השנים. הוא "הלין פעם אחר פעם על התנהלותם החריגה והקיצונית של החייבים אשר נועדה, כך לטענת הנאמן עצמו, להביא למשיכת זמן, לסרבול ההליכים, לעיכוב במימוש נכסיהם ולהטעיית בית המשפט". הוא ייחס לקרויז "העלאת טענות עובדתיות כוזבות, והכל ביודעין ובעוד הוא מיוצג". במקרה אחר אמר: "אין גבול לעזות המצח ולפועלו של החייב, באמצעות צדדים שלישיים, לנסות ולהתל בנושים תוך העלאת טענות סרק כוזבות".


הנימוק לאישור ההפטר הוא הנימוק לביטולו

ארז המשיך וכתב לבית המשפט: "נראה כי אין לחייבים כל מעצורים בניסיונותיהם להתל בבית המשפט הנכבד, וזאת כאשר כבר הוכח שבאופן רציף ועקבי, עסקינן בחייבים אשר אינם בוחלים בכל אמצעי בפועלם לרמות ולחבל בהליכים השיפוטיים". ובמקרה אחר: "עסקינן בתיק פשיטת רגל אשר להיקפיו ולחומרת המעשים המתוארים בו, דומה כי אין אח ורע במשפט הישראלי, למצער לא בזה הנראה בשנים האחרונות". ארז אפילו הגיש תלונה למשטרה נגד קרויז - צעד חריג מאוד - וביקש ממנה לחקור חשדות לאיומים, שיבוש הליכי משפט, זיוף ועוד.


מינץ מסכם: "החייבים התנהלו באופן עקבי, שיטתי וגורף באופן חסר

תום לב קיצוני, תוך שהם מנסים לסכל בכל דרך אפשרית את קידום ההליכים בעניינם. וזאת כאשר המתואר לעיל הובא רק לשם הדוגמה ועל-מנת לסבר את האוזן בלבד, שכן הדוגמאות לכך הן רבות מספור. התנהלותם של החייבים בהליך אינה עומדת בדרישת תום הלב ולוּ המינימלית ביותר הנדרשת מחייב בהליך... על כן, המרת הצעת הסדר הנושים אותה דחו הנושים כאמור מכל וכל לכדי הצעה למתן הפטר הנכפית עליהם ללא רצונם, איננה יכולה לעמוד. התנהלותם של החייבים בהליך מקשה על דחיקת אינטרס הנושים מפני אינטרס השיקום של החייבים בדרך של מתן הפטר מחובות הנושים".


מינץ גם דוחה את נימוקו של ארז, לפיו אין תוחלת כלכלית בהמשך ניהול הליך פשיטת הרגל. הוא מראה, כי קודם לכן טען ארז שקרויז משתמשים בתחבולות שונות כדי להבריח נכסים - ואז השתמש באותה טענה עצמה כדי להסביר את תמיכתו בהסדר. חוסר התוחלת נובע מהתנהלותם של קרויז ואינו יכול להוות עילה להפטר, אלא להפך - מהווה מכשול מרכזי בפניו, קובע מינץ. הוא גם עומד על כך שההפטר ניתן בלא הערכה שמאית לנכסיהם של קרויז, שלטענת הנושים שוויים מסתכם ב-70 מיליון שקל. לבסוף אומר מינץ, כי הממונה על חדלות פרעון - אשר תמך בהצעה בבית המשפט המחוזי - רשאי היה לשנות את עמדתו בבית המשפט העליון, בעקבות בחינה מחודשת של העובדות.


מינץ מסכם: "המקרה שלפנינו נמנה על המקרים החריגים שבהם מוצדקת

התערבות ערכאת הערעור בהחלטותיו של בית המשפט של חדלות פירעון. אמנם, הלכה היא כי לבית המשפט של חדלות פירעון מסור שיקול דעת רחב, ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו. אך בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, הכרעת בית המשפט המחוזי אינה יכולה לעמוד". הוא הורה להחזיר את התיק למחוזי, כדי להעריך את שווי נכסיהם של קרויז, ולאחר מכן להחליט האם להעניק הפטר כפוף לוויתורם על זכויותיהם בנכסים (ואז יוכלו ארז או הנושים לממש אותם).


השופטים יצחק עמית ורות רונן הסכימו עם מינץ. את הנושים ייצגו עוה"ד אורי קורב, אסף בנמלך, משה אביקם ויוסף וקנין; את קרויז ייצגו עוה"ד ארז חבר ודוד רוזנפלד; את ארז ייצג עו"ד יניב אלטיט; ואת הממונה - עו"ד חיים זקס.


באדיבות: יואב יצחק News1

bottom of page