top of page

פרשת מרגלית צנעני: נדחה ערעורו של העבריין אבנר הררי בפרשת המטענים


בית המשפט העליון דחה את הערעורים של הררי ושותפו אבישי בן דוד, אשר ניסו לרצוח את כדורגלן העבר קובי מוסא: השופט יצחק עמית "אין לקבל את טענתו של הררי לפיה לא היה מודע למעשיו של בן דוד".


בית המשפט העליון (בשבתו כבית דין לערעורים) קיבל את עמדת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ודחה את ערעורם של אבנר הררי ואבישי בן דוד על הכרעת הדין וגזר הדין בגין הרשעתם בניסיון רצח הכדורגלן לשעבר קובי מוסא, והותיר את עונשי המאסר (10 ו-15 שנים בהתאמה) על כנו. כזכור, כתב האישום המקורי כלל חמישה אישומים, בגין הכנה והטמנה של מטעני חבלה כנגד דמויות מוכרות ובהן הזמרת מרגלית צנעני, שחקן הכדורגל לשעבר קובי מוסא ולאיש העסקים מאיר שמיר. להררי יוחסו רק שניים מהאישומים – ניסיון רצח קובי מוסא, והטמנת מטען החבלה ברכבה של צנעני, אישום ממנו זוכה עוד בבית המשפט המחוזי. לבן דויד יוחסו כל חמשת האישומים, והוא הורשע בכולם.


על פי כתב האישום, בין המועדים 12/2016 ועד 02/2017, קשרו שני הנאשמים ביניהם ו/או עם אחרים במטרה לייצר ולהפעיל מטעני חבלה כנגד קורבנות שונים ע"פ הזמנה ובתמורה לתשלום כספי. לשם קידום הנושא חקר ולמד בן דוד את תחום הכנת חומרי נפץ וחבלה באמצעות מידע המצוי באינטרנט, רכש את החומרים הדרושים והרכיב את המטענים בדירת מסתור בעיר ראשל"צ. בהמשך לכך הרכיב והטמין מטעני צינור בהזדמנויות שונות שפורטו בכתב האישום, באישום המרכזי המיוחס לשניים, מושא הערעור אשר הוגש על ידם ונדחה הבוקר על ידי בית המשפט, הטמינו הררי ובן דוד מטען תחת רכבו של שחקן הכדורגל לשעבר קובי מוסא במטרה לגרום למותו. במטרה להוציא את תוכניתם לפועל, ביצע בן דוד תצפיות מקדימות אחר מוסא ובסופו של דבר הטמין את מטען תחת מכוניתו כשמוסא נמצא באימון באצטדיון הכדורגל ברמת השרון. מיד לאחר הטמנת המטען נתפס ונעצר במקום ע"י כח משטרה שנכח במקום.


בגין האמור, אבנר הררי הורשע באישום זה ונגזרו עליו 10 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס בגובה 20 אלף ש"ח ופיצוי למוסא בסך 20 אלף ש"ח. אבישי בן דוד הורשע בכל חמשת האישומים שיוחסו לו ונגזר עליו עונש 15 שנות מאסר, קנס בגובה 40 אלף ש"ח ופיצוי למרגלית צנעני וקובי מוסא בסך 20 אלף ש"ח לכל אחד.


נימוקי בית המשפט ביחס לדחיית ערעורו של בן דוד:

טענתו של בן דוד היתה כי יש ללמוד מהאישומים האחרים נגדו לאישום זה – כפי שבאישומים האחרים הפעיל את המטענים רק לצורך הרתעת המתלוננים ופגיעה ברכבם, כך גם היתה הכוונה באישום זה. בן דוד טען כי האישום מתבסס על השערה בלבד לגבי היסוד הנפשי של כוונה לרצח ומשכך יש לזכותו מאישום זה.

בית המשפט דחה את טענותיו, בין היתר בהתבסס על סוג ועוצמת המטען ומיקום הנחתו מתחת למושב הנהג. כל אלה יש בהם כדי ללמד על כוונה לחיסול ולא הרתעה כפי שנעשה במקרים האחרים. עוד התייחסו השופטים לכך שלבן דוד היו הזדמנויות להניח את המטען בשעות לילה כשמוסא אינו בסביבה, אם היה רוצה להרתיע בלבד.

באשר לערעור על העונש קבע בית המשפט כי עברו הפלילי של בן דוד אינו מינורי כפי שניסה להציג וכי התרשמו כי לפניהם עומד "קבלן ביצוע" של ייצור והנחת מטעני חבלה.

נימוקי בית המשפט ביחס לדחיית ערעורו של הררי:

ערעורו של הררי התמקד בטענה כי לא מתקיימות ראיות הקושרות אותו באופן ישיר לביצוע ניסיון הרצח, כי לא הוכח מניע לניסיון הרצח, וכי התקיימו מחדלי חקירה שונים אשר לא ניתן להם המשקל המתאים.

לאלה השיב בית המשפט כי אין עורר על כך שהררי הורשע על ראיות נסיבתיות, אך אלו מבססות היטב את הרשעתו. בית המשפט ציין כי הרשעתו של הררי התבססה על פעילותו לצד בן דוד בשבועיים שקדמו לניסיון הרצח, פעילות עליה ניתן ללמוד מהאזנות סתר לשיחות שהתקיימו בין השניים בקודים סביב מועדי התצפיות שערך בן דוד על מוסא. בית המשפט ציין כי לא השתכנע מטענותיו של הררי לפיהן לא היה מודע למעשיו של בן דוד ולא היה שותף לה.

בית המשפט אף ציין כי גם אין בכוחה של כל ראיה וראיה נגד הררי לעמוד בזכות עצמה, הרי שצבר הראיות יחדיו מבסס את אשמתו לצורך הרשעה. באשר לטענה אודות מחדלי חקירה קבע בית המשפט כי גם אם אלה התקיימו אין בהם כדי לזכות מי שמתקיימת תשתית ראייתית לאשמתו.

באשר לעונש שהוטל על הררי, ציין בית המשפט כי בעבירות אלה יש לנקוט מדיניות מחמירה, וכי בהתחשב בין היתר בעבר הפלילי המכביד של הררי, אין כל מקום להתערב בעונש.


עו"ד איתמר גלבפיש מפרקליטות המדינה ייצג את המדינה בערעור, ביחד עם עו"ד חגי בנימין ועו"ד מיכאל כהן מפרקליטות מחוז ת"א, אשר ניהלו את התיק בבית המשפט המחוזי, מהם נמסר:

"דחיית הערעור על ידי בית המשפט העליון מהווה סגירת מעגל בתיק חמור שהתפרש על פני זמן ממושך. אנו מברכים על בית המשפט לקבל את עמדתנו במלואה ובכך נתנה תיקוף לרף הענישה המשמעותי שנקבע במחוזי. ההחלטה היא אבן דרך חשובה נוספת במאבק הבלתי מתפשר שמנהלת הפרקליטות בתופעות האלימות והפשע המאורגן, והיא חשובה במיוחד על רקע התקופה הנוכחית שבה אנו עדים לעלייה מדאיגה באלימות ברחובות. החלטת בית המשפט שולחת מסר ברור לא רק למי שנמצאים בחזית הפעילות העבריינית, אלא גם למי שעוסקים בה מאוחרי הקלעים ומתפעלים אחרים לצורך פגיעה בחפים מפשע".




bottom of page