top of page

ערעור על זיכוי – קוים לדמותו / פרופ' דורון מנשה


נאשם מתמודד עם הליך פלילי שאורך מספר חודשים ואפילו שנים. לאחר השקעת משאבים פיזיים רבים ובעיקר משאבים נפשים אדירים – במקרים נדירים הוא מזוכה. האם ראוי שהפרקליטות יערערו על זיכוי הנאשם? פרופ' דורון מנשה מתווה את הפרמטרים לערעור מסוג כזה.


עוד לא יבש הדיו על זיכויו של זדורוב, ובתוך כך מעט נכתב על ההחלטה של פרקליט המדינה עמית איסמן לא להגיש ערעור על הזיכוי. אמת, להבדיל ממדינות אחרות ערעור על זיכוי על פי גזירת המחוקק הוא בסמכותה של התביעה ואולם הפסיקה מחייבת להפעיל "שיקול דעת זהיר וקפדני" (ע"פ 6304/11 מדינת ישראל נ' פלוני), קודם הערעור על הזיכוי.

מהם הפרמטרים המרכיבים שיקול דעת כזה?

הפרמטר הראשון לדעתנו הוא עקרון ההגנה על חפים – על התביעה להיות בטוחה שאשמת הנאשם תוכל להיות מוכחת בערעור, מעבר לכל ספק סביר וכי לפיכך עתידה הערכאה הערעורית להפוך את הזיכוי. מאחר שערכאה שיפוטית כבר זיכתה הנאשם נוצר פה לכאורה לפחות ספק שיפוטי סביר באשמתו. אם בכלל ניתן כעת למחות ספק זה על התביעה להימנע מלהגיש ערעור המבוסס בדרך כלשהי על ההכרעה המרשיעה, אין היא יכולה להיתלות על אמרות של בית המשפט הדיוני, שלא היו חיוניות להכרעתו המזכה, המצדדות לכאורה בעמדת המאשימה ולבנות מהן תזה מרשיעה. הדרך היחידה הממזערת את סיכון הרשעת חף היא ניסיון להצביע על טעות גלויה וברורה בהכרעה המזכה. (השוו דברי השופט שטיין בבג"ץ 4272/23 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה, בהקשר אחר).

הפרמטר השני הוא עיקרון ההזדמנות הסבירה להתגונן. עיקרון זה נועד להבטיח לנאשם הזדמנות סבירה להציג קו הגנה אל מול טענות המאשימה. זהו עיקרון של הליך הוגן (ע"פ 9256/04 יוסף נוי נ' מדינת ישראל). פעמים רבות עקב הזיכוי לא נדרש בית המשפט הדיוני לדון בטענות הגנה אחרות של הנאשם. על המאשימה אפוא להימנע מהצגת תזה מרשיעה בערעור שהנאשם יכול היה להתגונן מפניה בהליך הקודם ועתה יקשה עליו לעשות כן. מעבר לכך על התביעה להימנע משינוי חזית בשלב הערעור. אין זה הוגן שבחלוף השנים כשמתמוטטת תזה מפלילה אחת תוכל התביעה במסגרת ערעור על זיכוי לשלוף תזה אחרת הסותרת לחלוטין את קודמתה.

הפרמטר השלישי הוא צמצום עינוי דין לנאשם. הכרזת בית המשפט, שלפיה משפטו של הנאשם מסתיים בזיכוי, היא אירוע רב־משמעות ודרמטי ביותר. נאשם השומע הכרזה על זיכויו מפתח ציפייה סבירה כי לאחר שהתברר עניינו בתום שמיעת ראיות והוכרע על ידי שופטים מקצועיים ובלתי־תלויים, לא יאלץ להיגרר להליכים משפטיים נוספים.

בקצרה, הגשת ערעור על זיכוי צריכה להיעשות במקרים נדירים ובנסיבות חריגות בלבד.

Comments


bottom of page