top of page

נצרת: השופטת לינדנשטראוס פסקה כי גרסת המוכר לא הוכחה


השופטת אילונה לינדנשטראוס מבית המשפט המחוזי בנצרת, דחתה תביעה שהגיש בעלים לשעבר של קרקע ביישוב ירכא שבגליל, לביטול חוזה המכירה שלה לפני יותר מ־20 שנה בטענה להפרת התחייבות שלפיה הרוכשים ישלמו את כלל המסים בעסקה


בשנת 2002 חתמו הצדדים על הסכם למכירת כ־5% מן הקרקע של התובע בירכא לידי הנתבעים. בהסכם נכתב בין היתר כי "מס שבח, מס רכישה או כל מס אחר ישולמו לפי החוק". לפי כתב התביעה, סוכם כי כלל המיסים בגין העסקה, לרבות כאלה המוטלים בדרך כלל על המוכר כגון מס שבח, יחולו הפעם על הרוכשים.

הללו סירבו לשלם את המיסים, ולכן הוגשה נגדם התביעה. לטענת המוכר, ההסכמה בקשר למיסים לא משקפת את ההסכמה האמיתית שלפיה הקונים יישאו בכל תשלומי המס, לרבות אלה החלים לפי החוק עליו. לטענתו במעמד החתימה נחתם גם מסמך שבו הועלתה על הכתב כוונתם האמיתית של הצדדים, שלפיה הנתבעים ישלמו את כל המיסים. לעומתו טענו הקונים כי רק המופיע בהסכם הוא מה שסוכם בין הצדדים. בהתאם לכך, על המוכר לשאת בתשלום מס השבח ומס המכירה – ודין תביעתו להידחות.


השופטת לינדנשטראוס פסקה כי גרסת המוכר לא הוכחה. היא הסבירה כי הנספח להסכם שעליו הסתמך התובע לא הוצג בפניה בשום שלב. בהקשר לכך היא הדגישה שלמרות גרסת המוכר שלפיה עורך הדין שייצג את הצדדים בעסקה אישר את קיומו של הנספח, בפועל עורך הדין עצמו שלל זאת כשהעיד בבית המשפט שלא ידוע לו על הסכמות אחרות מחוץ להסכם המכר: "התובע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת לכך שזנח את טענותיו בעניין תשלום המיסים ולא נקט הליכים נגד הנתבעים במשך שנים כה ארוכות".


לסיום קבעה השופטת שגם מעורבות הנתבעים בהליך ההשגה ברשויות המס אינה מאששת את גרסת התובע. לדבריה, הרוכשים השיגו על שומת מס הרכישה שלפי החוק מוטלת עליהם, וממילא עובדה זו אינה מוכיחה שהם לקחו על עצמם לשאת בכלל המיסים. בסופו של דבר נקבע שלשון הסכם המכר גוברת וכי התובע נדרש לשאת במיסים המוטלים עליו כמוכר.


Comentários


bottom of page