לא שטיפה ולא מוח

השופטת עידית בן־דב ג'וליאן מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחתה בקשה שלאישה שביקשה לבטל ייפוי כוח מתמשך שערכה אימה בת ה־97 לטובת בנה, אחיה של התובעת

מאת: מגזין בית המשפט

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לקבוע מי יטפל בעתיד בענייניו של החותם – אם לא יוכל לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעצמו – בעניינים רפואיים, אישיים או רכושיים. השופטת עידית בן־דב ג'וליאן נדרשה לדון במקרה בו בת טענה כי גילתה על העברת אימה לדיור מוגן רק כשנה וחצי לאחר שהועברה, וזאת במסגרת תביעה שהגישה למינוי אפוטרופוס חיצוני לאימה. תביעתה נדחתה בפסק דין שקבע כי האם עצמאית וצלולה ואינה זקוקה לאפוטרופוס לשם ניהול ענייניה.

מאוחר יותר הגישה הבת את התביעה לביטול ייפוי הכוח המתמשך בטענות לזיוף חתימת האם והשפעה בלתי הוגנת עליה מצד הבן. בין היתר היא טענה שמדובר בפרי "שטיפת מוח" שביצע, וציינה שאחיה רוקן את חשבון הבנק של האם והעביר לחשבונו הפרטי יותר משני מיליון ש"ח. מנגד טענו האם ובנה שהחתימה על ייפוי הכוח נעשתה מתוך הבנה מלאה, שליטה מוחלטת והפעלת שיקול דעת מעמיק. ביחס לסוגיית הזיוף ציינו שהיא נטענה ללא כל ביסוס וכי עמדת הבת מנוגדת לגרסאות האם ועורכת הדין שהחתימה אותה על ייפוי הכוח, שלפיהן מדובר בחתימה אותנטית של האם.

השופטת בן־דב ג'וליאן קבעה בדרך של קל וחומר – כי האם הייתה כשירה במועד החתימה: אם במועד פסק הדין בהליך מינוי האפוטרופוס נקבע שהאם צלולה, קל וחומר שהיא הייתה כשירה במועד החתימה על ייפוי הכוח, שנתיים וחצי קודם לכן.

השופטת קבעה גם שלא הופעלה על האם השפעה בלתי הוגנת, בין היתר לאחר שהתרשמה כי במועד החתימה הייתה האם פעילה מאוד בדיור המוגן בתחום התרבות והקריאה, השתתפה בחוגים וניהלה קשרים עם אחרים.

לגבי טענת הזיוף צוין בפסק הדין שמסקנת מומחית בית המשפט אכן הייתה שהחתימה זויפה. אלא שהשופטת העדיפה לאמץ את יתר עדויות ההגנה שמהן עלה כי החתימה אותנטית. היא ציטטה מחקירת עורכת הדין שערכה את ייפוי הכוח המתמשך, אשר העידה כי היא "יכולה להישבע בספר תנ"ך" שהחתימה שייכת לאם.

בסוף קבעה שעדותה האמינה של עורכת הדין לצד עמדתה המפורשת של האם שלפיה חתמה מיוזמתה על ייפוי הכוח, מובילות למסקנה הפוכה מזו של מומחית בית המשפט ומדובר בחתימה אמיתית וכשרה. בנסיבות אלה השופטת דחתה את התביעה והבת חויבה לשלם לאחיה ולאימה הוצאות משפט.