top of page

התובעים הוכיחו את טענתם בהציגם ראיות המוכיחות כי אכן בוצעו עסקאות מכר במקרקעין


השופט יעקב שפסר מבית המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד אישר תביעה שהגישו שני זוגות כנגד חברת נדל"ן, אשר ביקשו פסק דין הצהרתי שלפיו הם הבעלים של שטח ביישוב פרדסיה בשרון שעליו הקימו בית דו־משפחתי



מאת: מגזין בית המשפט

בתביעה נגד חברת נדל"ן שנמצאת בהליכי פירוק, טענו שני זוגות כי רכשו את השטח בתחילת שנות התשעים. לדבריהם, כבר בשנות השבעים מכרה החברה את הזכויות בשטח, ומאז הן נמכרו בשרשרת של כמה הסכמי מכר עד אליהם. לטענתם אישורי מס שבח ורכישה מוכיחים את עסקת היסוד, שכן הם מעידים שהחברה שילמה מס וכך גם הם. הם מודים כי אומנם לא איתרו את ההסכם שבבסיס עסקת היסוד, אבל מצאו את יתר הסכמי המכר שנחתמו לאחר מכן.


החברה טענה מנגד כי התביעה התיישנה ועוסקת באירועים שאירעו לפני יותר מארבעה עשורים. עוד טענה החברה כי אישורי המס מעלים תהיות שכן לא ברור כיצד מכרה החברה את השטח לשני הזוגות הראשונים בסוף שנות השבעים, בזמן שיתר העסקאות, האמורות להיות החוליות הבאות בשרשרת, נעשו כולן לפני המועד האמור. החברה הדגישה שלפי חוק המקרקעין, הרישום משמש ראיה חותכת לתוכנו. בנו של מייסד החברה ציין שאביו אמר לו כשהיה בחיים כי "גנבו ממנו מגרש בפרדסיה".


השופט יעקב שפסר פסק שהתובעים הוכיחו את טענתם בהציגם ראיות המוכיחות כי אכן בוצעו עסקאות מכר במקרקעין ובראשן עסקת היסוד. בפסק הדין הדגיש כי התמונה המצטיירת היא שבשנות השבעים מכרה החברה את מלוא זכויותיה במקרקעין לשני זוגות והעסקה דווחה לרשות מיסוי מקרקעין. בסוף שנות השבעים נמכרו הזכויות שלוש פעמים כעולה מאישורים מאגף מיסוי מקרקעין. עוד ציין בפסק הדין כי אכן מועד עסקת היסוד, כפי שעולה מאישורי המס, מעורר תהייה מסוימת אבל יתר הראיות מעידות על קיומן של אותן עסקאות המאוחרות, וסביר להניח שבאישורי רשות המיסים חלה טעות.


מעבר לכך, ראיה משמעותית נוספת היא התנהלות הצדדים ביחס לזכויות במקרקעין במהלך השנים. בהקשר זה הוצגו הליכים תכנוניים שבוצעו בשנים האחרונות, המעידים על הכרה של החברה בעסקאות המכר שנערכו ביחס לשטח לאורך השנים, כולל העברת הזכויות לתובעים.


באשר לטענת ההתיישנות כתב השופט כי אין להקל ראש בכך שהתובעים וקודמיהם לא פעלו במשך השנים לרשום הערת אזהרה. עם זאת, חלה במקרה זה 'נאמנות קונסטרוקטיבית' שלפיה כשמדובר בעסקת מקרקעין כמעט מושלמת, שהדבר היחיד שחסר בה הוא העברת הרישום, רואים את המוכר כמי שמחזיק את השטח בנאמנות עבור הקונה. במקרה כזה, רק כשהמוכר כופר בנאמנות מתחיל מרוץ ההתיישנות. השופט הבהיר שהחברה התנגדה להעברת הרישום לראשונה בשנת 2022, בסמוך להגשת התביעה, ובכך פתחה את מרוץ הזמנים מחדש – ללא התיישנות.


bottom of page