
השופטת יעל אנגלברג־שהם מבית הדין לעבודה בבאר שבע דחתה תביעה של שומר במפעל שתבע את מעבידו על פיטורים שלא כדין. טענת המעביד: 'השומר הועסק במסגרת במסגרת "דמי חסות" לארגוני פשיעה שאיימו כי יפגעו במפעל' -
מאת: מגזין בית המשפט
שומר, תושב הפזורה הבדואית, שהועסק במשך שבע שנים במפעל באזור תעשייה "עמק שרה" בבאר שבע, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד הבעלים ודרש פיצויים של מאות אלפי שקלים על הפסקת עבודה שלא כדין. לטענת התובע, בינו ובין בעלי המפעל היו יחסי עובד מעביד ולכן מגיע לו פיצוי פיטורים. לדבריו, הוא נכה צה"ל עקב שירותו הצבאי ובעלי המפעל ניצלו זאת כדי להתחמק מלשלם לו פיצויים ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות לו כחוק.
בעלי המפעל טענו מנגד כי מדובר בתשלום דמי חסות וכי התובע לא ממש שמר על המפעל, לא היה לו מפתח למפעל, לא נשק, לא היה לו קוד של אזעקה והוא לא נדרש לדווח על נוכחות בשעון המותקן בתוך המפעל: "בגלל אוזלת המשטרה שילמנו פרוטקשן לא הייתה לנו ברירה. השומר הזה נשלח על ידי עבריינים מארגוני פשע. גם אם לא איים עלינו הרי שהוא נשלח על ידם", טענו בעלי המפעל. "20 שנה סוחטים אותנו. הם העבריינים. רשמו את השם שלהם על הגדרות והקירות של המפעל" הסבירו את פיטוריו ללא פיצויים.
השומר טען כי הוא אינו קשור לארגוני פשיעה: "עבדתי בשעות הלילה ובשבתות. 14 שעות ביום ועבדתי בניקיון בעוד מקומות אחרים. נתנו לי חדר במפעל עם טלוויזיה, מיטה, שולחן, סולם. אני לא קשור לדמי חסות. אם זה היה נכון הייתי מגיע פעם בחודש לוקח כסף והולך. אני עבדתי כשומר ואפילו קיבלתי שי לחג ותלוש שכר", טען העובד.
השופטת יעל אנגלברג־שהם לא התרשמה מטענות התובע ודחתה את תביעתו תוך שציינה כי למעשה הוא קיבל דמי חסות ולכן הוא לא זכאי לשום פיצוי. השופטת קבעה בפסק הדין כי לא התקיימו יחסי עובד־מעביד בין המפעל ובין השומר, וכי העובדה שעל קיר המפעל והגדרות רשומים משפחתה של המשפחה סוחטת הרי שמדובר בקבלת דמי חסות: "מכאן שהתשלום ששולם לתובע הוא תשלום דמי חסות ואין מדובר ביחסי עובד-מעביד", הדגישה השופטת בפסק הדין. היא חייבה את התובע לשלם לבעלי המפעל הוצאות משפט בסכום של 10 אלף ₪.
Коментарі