top of page

האם "החוטפת" האשימה את האב באלימות


השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורה של אם, שחטפה את בתה בגלל שהמשמורת עליה הועברה לבעלה לשעבר- וקיבל את המלצת גורמי המקצוע שקבעו כי בניגוד לטענת האם, האב לא מסכן את בתו





מאת: מגזין בית המשפט

כבר במאי 2011, בהיותה תינוקת, החלו בני הזוג לנהל הליכים הנוגעים להסדרי השהות. האם טענה שהאב אלים ומסכן נפשית וגופנית את ילדה. עם זאת, לאחר שהערכה שללה מסוכנות מצדו, בית המשפט פסק שהוא יוכל לקיים הסדרי שהות עם בתו ללא פיקוח.


האם לא השלימה עם הפסיקה והמשיכה למנוע מהאב קשר עם הבת תוך ביזוי החלטות בית המשפט. בעקבות זאת, ניתן פסק דין המורה על העברת המשמורת לידי האב, "מתוך הבנה שזו הדרך היחידה בה תוכל הקטינה לקיים קשר מיטיב עם שני הוריה".


לאחר פסק הדין האם לקחה את הילדה ונעלמה. לאחר כחודש המשטרה מצאה אותן והבת הושבה אל אביה. לאחר מכן תבעה האם משמורת מלאה על הילדה בטענה שהאב מכה את אשתו החדשה ולכן נשקפת ממנו סכנה גם לבת. תביעתה נדחתה ובערעור למחוזי טענה שהעובדת הסוציאלית שעל ממצאיה הסתמך בית המשפט בהחלטתו, לא בדקה לעומק את המצב, ובכך התנהלה ברשלנות ונמנעה מלהגיע לחקר האמת. היא טענה שלא ייתכן שבמשפחה אחת מוגדר המשיב אלים ובמשפחה אחרת לא. בנסיבות אלה היא ביקשה שהמשמורת על בתה תועבר אליה במלואה. מנגד טען האב שאין אף ראיה על מסוכנות או אלימות מצדו. לדבריו, יחסיו עם בתו מצוינים והעובדת הסוציאלית תיארה אותו בתסקיר כאב אוהב, מסור, מעורב וקשור מאוד לבתו.


השופט נפתלי שילה ציין כי מהתסקיר עולה כי מה שמכביד על הילדה הוא דווקא ניסיון אימה להוקיע את האב מחייה ולהציגו בפניה כדמות מסוכנת עבורה. בהקשר לכך האשימה העובדת הסוציאלית את האם בניכור הורי ואמרה שדווקא היא האלימה מבין השניים.

השופט סיכם כי העובדת הסוציאלית ערכה בדיקה יסודית והגיעה למסקנה שטענות האם כי האב אלים ומסוכן לקטינה – חסרות שחר. הוא קבע שהימנעות העובדת הסוציאלית מלחשוף את התיק של אשתו השנייה של המשיב, בשל חיסיון, אינה גורעת ממסקנותיה. הוא ציין כי האם הייתה יכולה להגיש בקשה להסרת החיסיון, אם רצתה לחשוף את התיק כדי להוכיח התנהלות אלימה. משלא עשתה זאת - אין לה להלין אלא על עצמה






bottom of page