השמאל מניף ללא סוף את דגל השוויון – אבל הבחירות ללשכת עורכי הדין מוכיחות שוב שהשוויון לא באמת מעניין את השמאל. כשזה נוגע לכוח פוליטי אמיתי, השמאל אינו שונה מהימין, אפילו גרוע ממנו
הבחירות ללשכת עורכי הדין הסתיימו בניצחון מוחץ של השמאל. עו"ד עמית בכר, נציג השמאל בלשכה, קטף את הניצחון והוא מונה לראש הלשכה ולפי שעה גם שולט במועצה. אך גם אם השמאל ניצח בבחירות בלשכה – הוא הפסיד בגדול ככל שזה נוגע לעקרונות ולערכים.
אחד מעקרונות השמאל, דרכו הוא מנסה לבדל את עצמו מן הימין הוא ערך השוויון. השוויון הוא "קודש הקודשים" ומצוי במובן מסוים אף מעל הדמוקרטיה – כך לפחות למדנו מן המחאות האחרונות כנגד המהפיכה המשפטית. בכל המחאות שמענו כי גם לשלטון הרוב אין אפשרות לפגוע בערכי השוויון ומיצגי "סיפורה של שפחה" הופיעו בכל מחאה או הפגנה כנגד המהפיכה המשפטית כדי לחדד את המסר.
אבל נראה שהשמאל "נאה דורש – אבל לא נאה מקיים". שתי עורכות דין מעולות, ראשונות במעלה, בעלות ניסיון רב, ביקשו לרוץ לראשות הלשכה: עו"ד תמי אולמן ועו"ד רויטל סוויד. שאיפתן להגשמת השוויון המיוחל בצורת ראשת לשכת עורכי הדין – תפקיד שמעולם לא שימשה בו אישה, נתקל בחומה בּצְוּרה גברית של השמאל הגילדאי בלשכת עורכי הדין. הסבירו להן, לשתי הנשים החשובות הללו, כי לא הגיע העת להרפתקאות נשיות, ויש לרכז את כל המאמצים כדי למנוע את עלייתו של הימין לראשות הלשכה (כאילו שאפי נווה הוא ימין). מדוע לא ניתן היה לרכז את המאמצים מאחורי עו"ד תמי אולמן או עו"ד רויטל סוויד? מדוע סברו קברניטי השמאל בלשכה כי אותם מצביעים רבים שתמכו במועמדותו של עמית בכר לראשות הלשכה לא יתמכו בתמי או רויטל? מה יש בעמית שאין בהן?
התשובה די ברורה: הוא גבר, והן נשים. זה הכול.
השמאל לא באמת מבקש לקדם את ערכי השוויון – הוא רק מנפנף בהם כדי לדרבן מצביעים להצביע למועמדיו, אבל מקבלי ההחלטות ובעלי הכוח בשמאל הם קודם כל גברים שדואגים לגברים. והנשים? קול מנוצל להצבעה כדי לבסס את שלטונו של עוד גבר – טוב ככל שיהיה.
הימין לפחות לא מנסה להסוות את עמדותיו ועושה שימוש בטענות של שוויון כדי למשוך מצביעים לקלפי. השמאל הנוכחי הוא שובניסטי לא פחות מן הימין ומוכיח פעם אחר פעם כי כל עניינו הוא שליטה וכוח – לא ערכים ועקרונות.
ראוי שעו"ד עמית בכר יפנה את מקומו לממלאת מקום של יו"ר לשכת עו"ד – תמי אולמן – שתחליף אותו בתפקיד, או לכל הפחות לעשות איתה רוטציה על ראשות הלשכה. המועמדת הראשונה והראויה היתה תמי אולמן – ומן הראוי שעמית בכר יפנה לה את מקומו בתור יושב ראש לשכת עורכי הדין. היא ברוב חוכמתה ויתרה לעמית בכר בריצה לראשות הלשכה כדי לנצח את הימין. המשימה הושגה (אם כי אין סיבה אימיתית שהמטרה לא היתה מושגת גם אם עמית בכר היה מוותר לה). עכשיו הגיע העת שעמית בכר יוותר על הכוח והשליטה שלו ויוכיח שהשמאל באמת שואף לשוויון ולא משתמש בו רק כדי לבסס את השלטון והכוח הגבריים.
Komentarze